אולי כבר יצא לי החשק מהתיאורים שרק סופרים שיצאו מהודים מקדישים להם זמן, ואין לי תורך לתיאור ריחות וצבעים יותר...
סגרתי את הספר מהר מאוד מפני שהוא גורם לי להירדם.
השתעממתי מאוד מהדמות הראשית ומדמות משנה שאמורה להחזיק את הסיפור בנויה גרוע מאוד.
לצערי בכל פעם שפתחתי את הספר רציתי להניח ראש על הכרית.
הודו יכולה לחזור לנמנם, הספר זה גרם לי להניח את הודו וכל ספריה בצד.
רק אם יהיה ספר טוב על המלחמה עם פקיסטן אפתח משהו שוב.
עברתי לספר ההמשך של טובי לולנס- אולי זה לא בוגר, ולא יקדם אותי לשום מקום או יגרום לי לחשוב אבל ראבק קצת אקשן!!












