מספר הסיפוריםרביע עלם א-דין7סיפור דמיוני בתוך סיפור אמיתי. הסיפור האמיתי קופץ בזמנים - פעם ההסיטוריה של הגיבור, פעם ההווה של הגיבור ולעיתים ההסיטוריה של סבו. בשלב כלשהו מצטרף סיפור בתוך סיפור לסיפור הדמיוני. מבולבלים? גם אני. בשלב כלשהו הסיפור בתוך הסיפור שעמם אותי וגם כלל יותר מדי עניינים איסלאמיים שעם כל הכבוד פחות עניינו אותי אז דילגתי על הקטעים האלו. איכשהו הגעתי לסוף הסיפור בלי להבין מה היתה הפואנטה של הסיפור. תכלס חבל. הסופר יודע לכתוב טוב אבל התוכן פחות. בקיצור, בזבוז זמן בעיניי.
תרנגול כפרותאלי עמיר8קראתי את הספר הזה לפני הרבה שנים ועכשיו הגיע הזמן לקרוא אותו שוב. בעיניי ספר חובה לכל ישראלי ומי שקורא את זה שיקרא גם את מה שבעיניי ספר ההמשך "נער האופניים". ספר קולח שמיטיב לתאר, כמו שכבר נכתב כאן, על היחס שקיבלו העולים מתושבי הארץ.
אהבת חורףאיזבל איינדה8לכאורה הרעיון של הספר אמור להצליח. בפועל - לא נהניתי מהקריאה שלו בכלל וכבר באמצע הספר עברתי לשיטת הדילוגים (כלומר לרפרף על תחילת כל פיסקה ולהתעכב רק על מה שחשוב). חשבתי לעצמי מה הסיבה לכך, הרי הספר כתוב סך הכל בסדר (חוץ מפעמיים שגבר כלשהו- כל פעם גבר אחר- סיים את דבריו במילה "אשה!", וזה היה בהבדל של כמה עמודים!), והרעיון נשמע בסדר, אז למה לא נהניתי? אולי בגלל עודף תיאורים. אולי בגלל שהסיפור נע על הציר שבין ההווה לעבר של כל אחד מהגיבורים, מתחילים פה ומסיימים בפעם וזה היה לא רציף, ואולי כי הסופרת "הלבישה" על כל דמות את כל הדברים המוקצנים שמתאימים לדמות. לא יודעת, בכל אופן, הייתי שמחה לנצל את הזמן שבזבזתי על הספר הזה על ספר אחר.
הדבר האמיתי היחידסמנתה יאנג7מופתעת לראות שאין ביקורת על הספר הזה כך שאני חייבת לכתוב, לא? קראתי אותו לפני כחודש אז אנסה לשחזר... סיפור אהבה קיטשי רומנטי שמסתבך בגלל "סוד" נורא שגיבורת הספר סוחבת עמה, למפרע מסתבר שהסוד לא כ"כ נורא מה שפוגם באמינות הסיפור אבל זה הרי כל הקטע ברומני אהבה קיטשיים, לא? סיפור חביב לאוהבי הז'אנר ולכל מי שיש לו זמן מיותר לבזבז או מי שצריך חומר כתוב להזנת הדמיונות שלו לגבי הסיכוי לאהבה רומנטית מהסרטים/הספרים.
100 חורפים [מאה חורפים] מיכל שלו5לא התלהבתי מהספר הזה בכלל. מבחינת הכתיבה- כתיבה טובה. יש בספר שלושה חלקים. בכל חלק יש סיפורים שמתרחשים במקביל ואירועים שמתרחשים קדימה ואחורה בזמן. בכל חלק מוצגות דמויות חדשות שנכנסות למשפחה לדור הנוכחי. לקראת אמצע הספר כבר התעייפתי מהקונספט, כביכול כל פעם מתחילים סיפור חדש. לא התחברתי לסגנון ההגשה הזה. בשורה האחרונה של הספר יש פואנטה שקצת גורמת לך להיות בהלם וקצת להתרעם על כך שלא היה לזה שום רמז לאורך הספר (ספויילר - מה הקורא בכלל יודע על אחותה של רבקה שפתאום מסתבר שרבקה היא בעצם האמא של מאיר? לא אמור להיות איזה קשר ביניהן לאורך הספר או רמז כלשהו כך שהקורא יקרא את השורה האחרונה בספר ייפול לו איזה אסימון?). אם זה הספר הכי טוב של מיכל שלו, כמו שנכתב באחת הביקורות, אז נראה לי שבשבילי הוא יהיה הראשון והאחרון שאקרא.
ההיפותזה של האהבהאלי הייזלווד6רומן חמוד וקליל, שעשע אותי שקראתי אותו מיד אחרי שסיימתי את "שיעורים בכימיה" ושיש ביניהן קו מנחה של מדענית צעירה... כטיבם של רומנים קיטשיים הוא בשלב מסוים הופך ללא אמין, כאילו יאללה איך את לא מבינה שהוא מאוהב בה...ועוד קטע הזוי זה שהיא אומרת לו שהיא משתמשת בגלולות כשאין לה בן זוג אף פעם... אבל חוץ מזה באמת רומן חמוד כדי להעביר את הזמן. ועוד משהו. הרבה פעמים קורה לי באקראי לקרוא ספרים שיש ביניהם מכנה משותף שלא תמיד אפשר לדעת מקריאת התקציר של הספר (והאמת הרבה פעמים אני גם לא מתעמקת בו מדי). אז קראתי את "שיעורים בכימיה" ואח"כ את "ההיפותזה של האהבה" והספר השלישי שקראתי היה "הריווח ביננו" (הספק מכובד השבת) וציער אותי מאוד שבשלושת הספרים הופיע אקט של תקיפה מינית והמשפט- "למי את חושבת שיאמינו, לי או לך"? שלושה ספרים, בשלושה זמנים ומקומות שונים והמשפט הזה. אוף.
קיצור תולדות האהבהליאת יקיר4עם חלק מהדברים הסכמתי, על חלק היו לי השגות אבל סך הכל ספר מעניין עם תובנות ואף עצות מעשיות
שלוש שעותאנדרס רוסלנד7כמה כוכבים ראוי לתת לספר מתח שבסופו אמנם מתגלה הפושע אך אין פתרון ותשובות לכל הדברים החשודים שהיו לאורך הספר? אני החלטתי לתת כוכב אחד כי בעיניי תופעה כזו אינה מתקבלת על הדעת, כמו שלא יעלה על הדעת רומן בלי סיפור אהבה. אך גם אם אתם כאלו שלא נותנים לזוטות שכאלו להפריע לכם מלקרוא ספר טוב והייתם מוכנים לסלוח על כזה משגה, עדיין הייתי ממליצה לכם לוותר על הספר הזה. הוא פשוט לא כזה טוב ולא שווה את הזמן שמשקיעים בו (אם בא לכם ספר מתח פשוט לכו קראו לי צ'יילד או משהו...)
האי של נשות הים ליסה סי12מה זה ספר טוב בשבילי? ספר ש"נכנסים" אליו במהירות, אין עמודי הסתגלות או חלקים שצריך לצלוח עד שמצליחים לקרוא בכיף. ספר שכתוב בשפה טובה ועשירה. ספר שכשהוא עומד להיגמר אני מתבאסת. ספר שגורם לי לבכות. ספר שכשאני גומרת לקרוא אותו אני חוזרת לקרוא קטעים מסויימים שנגעו בי במיוחד. וספר ממש טוב זה ספר שגורם לי ללכת אח"כ לגוגל ולקרוא על פרטים מסויימים שמוזכרים בו. כל הדברים האלו פלוס סיפור מרגש על חברות ועל חיים במקום רחוק ולא ידוע, מיוחד, יפה ומועד למלחמות, נמצאים בספר הזה. אני לא מצליחה להבין איך יש כ"כ מעט ביקורות על הספר הזה. הוא ספר מושלם בעיניי. עם זאת בהיותנו אחרי השבעה באוקטובר אני חייבת להוסיף אזהרת קריאה - יש בספר קטע קשה לקריאה (החלק המתאר את הטבח של בוקצ'ון).
אטלס של כמיהות אבודותאנוראדה רוי7סיפור יפה, זורם וקליל. מסופר על אהבה, כמיהה, תשוקה, יסורים, דחייה, כאב ועצב. על המון דברים מיוחדים שהיו ואינם עוד. רצון עז להשיג את הבלתי אפשרי. ספר מקסים, היו קטעים מרתקים במיוחד, והיו גם שנמרחו. סיפור שקוראים ועצוב בלב, ובמקביל שמח ומרגש.
אטלס של כמיהות אבודותאנוראדה רוי3אולי כבר יצא לי החשק מהתיאורים שרק סופרים שיצאו מהודים מקדישים להם זמן, ואין לי תורך לתיאור ריחות וצבעים יותר... סגרתי את הספר מהר מאוד מפני שהוא גורם לי להירדם. השתעממתי מאוד מהדמות הראשית ומדמות משנה שאמורה להחזיק את הסיפור בנויה גרוע מאוד. לצערי בכל פעם שפתחתי את הספר רציתי להניח ראש על הכרית. הודו יכולה לחזור לנמנם, הספר זה גרם לי להניח את הודו וכל ספריה בצד. רק אם יהיה ספר טוב על המלחמה עם פקיסטן אפתח משהו שוב. עברתי לספר ההמשך של טובי לולנס- אולי זה לא בוגר, ולא יקדם אותי לשום מקום או יגרום לי לחשוב אבל ראבק קצת אקשן!!
אטלס של כמיהות אבודותאנוראדה רוי1ספר יפה כתוב במינון נכון הספר מתאר את משפחה בהודו בתקופה של המעבר לעצמאות וסיום מלחמת העולם השניה. אבל זה הרקע. העיקר הוא תיאור נפלא של מערכת יחסים במשפחה ומחוצה לה.התיאור מעודן, קריא ,זורם ופשוט נשאבים לתוכו. מה יש להגיד חובה לקרוא.