ביקורת ספרותית על חייבים לדבר על קווין מאת ליונל שרייבר
ספר בסדר

---

"חייבים לדבר על קווין" עלה פתאום לכותרות, גם כאן וגם באתרים אחרים, בעקבות הסרט שיצא על פיו, שגרר כמובן הוצאה מחודשת עם כריכת הסרט. לא ראיתי את הסרט וגם אינלי כוונה כזו, והספר שקראתי הוא בהוצאה הישנה בתרגום צולע במקצת.

היה לי מאוד קשה לצלוח את הספר, משתי סיבות:
הסיבה הראשונה היא התוכן הקשה של הספר. הסיפור ידוע: ילד שנולד עם סוציומטיות מובהקת, שונא את כל העולם ולא נמנע מהלפגין את תיעובו לחברה שמסביבו. היחיד שזוכה ליחס סביר כביכול הוא אביו, שלא מבחין כי מדובר בהצגה אינטרסנטית ותו לא. אימו של קווין, הדוברת בספר, מבינה את המניעים שלו ומסוגלת לצפות את התנהגותו אך הדבר לא יוצר שינוי כלשהו וקווין מפגין תיעוב מחריד גם כלפיה. הספר רצוף בתיאורים מזעזעים של אירועים אלימים מילולית ופיזית, רגשות קשים ותקשורת שלילית מכל מין שהוא. דומה שאין בספר אפילו לא מערכת יחסים תקינה אחת.
בנוסף, מאוד קשה לקרוא על היחסים (או יותר נכון חוסר היחסים) בין קווין לאמו ואני מניחה שלאמהות ואמהות שבדרך היה קשה אפילו יותר.

הסיבה השניה היא העומס של הכתיבה- כל ארוע, כל שיחה וכל מהלך מצופים באינסוף דימויים, מטפרות וזכרונות ילדות, משפטים נקטעים באמצע לטובת מידע שולי והסה"כ מקשה מאוד להתמודד עם התוכן הכבד גם ככה.
עם זאת יש לציין כי הסופרת עושה מלאכה מדהימה כשהיא מסתירה ממנו עובדות קריטיות עד לרגע הנכון (לטעמה) לחשיפתן, והקצב של עלילת הספר מתגבר ככל שמתמידים בקריאה שלו.

קשה לי קצת להביע עמדה לגבי הסוגיות כבדות המשקל שהספר מתמודד איתם: אהבת הורים, שליליות כתכונה מולדת, יחסים חברתיים בעיתיים בבתי ספר. אני מרגישה רחוקה מרוב הנושאים האלו ולמרות שהספר טלטל אותי רגשית כשהוא התייחס אליהם, לא ראיתי כי מוצעת זווית שעשויה לחדש צד בדיון. יתכן כי למעשה הכוונה של הספר היא להגיד לנו שאין "למה", אין סיבה, הדברים קורים בשרירותיות שכל מטרתה להצביע על השרירותיות של העולם מלכתחילה. כאדם מאמין, ובפרט כאדם שמאמין באחריות האישית של כל אדם על עצמו, קשה לי מאוד עם נקודת המבט הזאת, שגרמה לי לסיים את הספר בזעזוע ובאכזבה.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על חייבים לדבר על קווין