ביקורת ספרותית על חייבים לדבר על קווין מאת ליונל שרייבר
ספר מעולה

---

עוד על "חייבים לדבר על קווין" מאת ליונל שרייבר
כתב: משה מאלר

קראתי את ספרה
ליונל שרייבר – בחרה לה שם של בן.
"חייבים לדבר על קווין".
קראתי. . . ובכיתי.
דמעותיי טרם יבשו.
כתמי הצבע שהותזו בידי ילד מופרע
המבקש את רוגזת אמו להתריס באופן משווע
ומשדר לכולם יחס מזעזע.
חייבים לדבר על קווין.
כי זה הזכיר לי את כתמי הצבע המופרעים
שהתיז גם בני.
עצמי ובשרי.
מרח כתמי צבע חולים צועקים משוועים
כאילו זעק: אשפזוני, אשפזוני, הצילוני, עיזרוני
ואני, כאותו שחקן בקן הקוקיה
ג'ק ניקולסון
בתפקיד גיבורו של קן קייסי
עומד בבית המטורפים הזה ותוהה
האם אני הוא המטורף ?
או שמא רק עומד אני על סף השיגעון
כי דוד המלך היקשה והעז להתריס
על מה ולמה, בוראי, יצרת את השגעון
הראוהו – סוף שנצטרך אף הוא לו –
בבואו אצל אכיש מלך גת
ואני ניצב, כשמשון בין העמודים
למול סרני פלשתים וזועק
הצילני נא אך הפעם
תמות נפשי עם פלשתים
קברם, הרגם, שחטם
את רוצחי התינוקות של משפחת פוגל
איך העזתם להתנחל
איתמר ? הלא שטחים כבושים הם,
שלנו, בני ישמעאל, מימים ימימה
בית המקדש ? – מיתמם יאסר –
לא היה ולא נברא, קורא ערפאת.
מעולם לא היה להם כאן בית.
עתיקות של מסגד הן, מימי המוחמד.
וג'ון איירוינג עוד כותב
לכל החפץ לקרוא ולשמוע תהפוכותיו:
משרפות אושוויץ ? להד"ם.
את גופות החולים שמתו שרפו שם, לבל ידביקו את החיים.
טובות עשו עימם הנאצים, היטיבו עם היהודים –
מחנות בנו להם, להגן על חייהם מאימת הפגזות הבולשביקים
ואני ניצב, כאותו עינב, ותוהה:
מי כאן המטורף, מי כאן ההזוי, ההיה זה חלום, או טירוף הדמיון ?
מהר אחושה, בטרם אותי יאשפזו,
כי הוחליתי מאד, בראותי את כתמי הצבע
קווין מרח אותם על קירות חדר אמו
בני מרח אותם על גבי האמבט כולו
מי הוא זה ואי זה הוא
שיגעון זה, מי בראו ? מדוע ולמה עשאו ?
עומד אני ותוהה, ולבי חלל בקרבי
לא נותר בי רגש עוד,
כי בחטא יחמתני אמי
וטומאתה דבקה בי עד הלום
_ _ _

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על חייבים לדבר על קווין