“"... כדי שהוא וסאפירה יתמודדו סוף-סוף עם גאלבטוריקס ויהרגו את המלך האפל."
735 עמודים מרתקים ומדהימים של הנאה מוחלטת הסתיימו.
מתעלפת על הרצפה וזקוקה נואשות לדלי מים קרים על הפרצוף
לאחר שהתעוררתי, כתוצאה מדלי מים קרים דמיוני ככל הנראה, אנסה לתאר כמיטב יכולתי את חווית הקריאה המסעירה שהייתה מנת חלקי במשך שלושת (או ארבעת) הימים האחרונים.
בספר הזה אנחנו פוגשים את אראגון, שהתבגר והשתנה להפליא, בעיצומם של החיים החדשים שרכש לעצמו באמצעות שבועותיו הרבות, וצל המלחמה המאיים.
קשה לי לתמצת 735 עמודים לכמה שורות, אבל העלילה המורכבת, הרחבה, והנהדרת, מכילה אבדות, הצלחות, כשלונות, אירועים מעוררי השתאות ותדהמה המניעים את העלילה בצורה הטובה ביותר, וכולם כתובים בכשרון יוצא דופן, מרתק.
אף על פי שזה ספר המשך, פאוליני ממשיך לשמור על הרמה הגבוהה - בכל התחומים.
הדמויות העמוקות, מפתיעות ומעל לכל - אנושיות.
עוד משהו שאני חייבת לציין - הסיכומים שבתחילת הספר, של שני הספרים הקודמים, הם פשוט רעיון גאוני שעוזר לקורא בצורה שלא תתואר.
נראה לי שלקחה לי שנה להשיג את הספר הזה אחרי הבן הבכור (תודה לאחי על הקטן, ולמבצעים בצומת ספרים ^^), ואני לא יודעת כמה מההנאה הייתה נשללת ממני אם לא הייתי יכולה להזכר במאורעות שבסיפורים הקודמים בצורה טובה כל כך.
האחים שלי הקציבו לי 5 דקות לכתוב את הביקורת הזאת, ולצערי הרב, אני לא יכולה להמשיך יותר מדי.
אסכם ואומר שהספר הזה יפהפה, מותח, מפתיע וחובה לכל חובבי הפנטזיה. עבר יותר מדי זמן מאז קראתי ספר מעולה.
מעולה כמו זה.”
