ביקורת ספרותית על מלאך משמיים - מלאך משמיים #1 מאת בקה פיצפטריק
ספר טוב

---

אני לא מצליחה לגבש דעה מוחלטת או חד משמעית על הספר הזה. לא מצליחה.
היה כיף לקרוא אותו, ממש כיף, אבל כשאני מנסה לבחון אותו מכיוונים אחרים - נו, טוב...

אני אתחיל מההתחלה - איך הגעתי לספר הזה בכלל? והשם המחריד הזה - "מלאך משמיים" - זה פשוט נשמע כמו אחד הספרים האלה, שאני *בחיים* לא אתקרב אליהם.
זה התחיל עוד לפני שהגעתי לספרייה - אח שלי איים שאם אני לא אכנס (ואצא) מהספרייה תוך שתי דקות, הוא מאחר לעבודה (אבוי! אני לא זו שהתעקשה לצאת דקה לפני שהוא צריך להיות שם! בוהווווווו ).
נכנסתי לספרייה בצעדים מהירים, והבחנתי בספר ששכב עקום על המדף, בין שתי שורות של ספרים מסודרים. ומאחר שאני פרפקציוניסטית ושיגע את העיניים שלי לראות את זה, הלכתי אל המדף, ורגע לפני שיישרתי אותו (איך לא?) קראתי את גב הספר.
"אבל פאץ’ הוא לא נער רגיל. הוא מוזר, אפל ומושך..."
זה לא נשמע כמו ספר לבנות נואשות; קיטשי, דביק, רומנטי להחליא, הורס תמימות, מזעזע, חסר טעם, נדוש, ריקני ומבזבז זמן?
אני מודה שלי הוא בהחלט היה נראה ככה בהתחלה ; ואני עדיין לא בטוחה שאני לא חושבת כך יותר.
מה שכן, המאפיין הנוסף (והדווקא טוב) של הספרים הקיטשיים-דביקים-רומנטיים להחליא-הורסי-תמימות-מזעזעים-חסרי טעם-נדושים-ריקניים-מבזבזי-זמן-של-הבנות-הנואשות, הוא שהם שוברי מחסומי קריאה מעולים. לפחות אצלי. זה הדבר היחיד שאני מסוגלת לקרוא במחסומי קריאה-כתיבה, זה וספרי נוער, שהם בערך באותה הרמה (סליחה מראש).
וכך מצאתי את עצמי בורחת החוצה מהספרייה במהירות, ומגלה לחרדתי שאחי הנהדר עוד לא הגיע לאסוף אותי. בושה!

כשלקחתי את הספר מהספרייה, לא קראתי את הפרולוג שבדפים הראשונים. אני בדרך כלל מדלגת על דברים כאלה כשאני ממהרת, ומרפרפת על הפרק הראשון, שהיה די בסדר.
כשהגעתי הביתה והתחלתי לקרוא כמו שצריך, אני מודה שהזדעזעתי. באותו הזמן הייתי בטוחה שזו הייתה טעות מוחלטת לקחת את הספר הזה.
הפרולוג מגעיל. הוא באמת מגעיל. הוא מתיימר להיות מסתורי, אפל, מושך, מפחיד וכו' - אבל הוא פשוט לא. הוא דוחה. לצ'ונסי הזה מגיע שישתלטו לו על הגוף, ופאץ' אפילו לא מגניב. הפרולוג צריך להיות פתיחה מרתקת לסיפור, וכאן הוא היה דוחה. אלים ולא מגניב לחלוטין.
אני לא יודעת איך הסופרת כותבת, כי הספר מתורגם, אז אני אתייחס בעיקר למתרגמת.
התרגום המעצבן מתחיל כבר בפרולוג. אוצר המילים של המתרגמת דל ושטוח ברמות שקשה לתאר (מתנצלת, נעה שביט). בכל מה שקשור לפאץ', נערנו המסתורי, המילים והביטויים שלה חוזרים על עצמם כל כך הרבה, שזה מפריע בעיניים. באותו העמוד, פעמיים-שלוש.
אחד המאפיינים, לדעתי, של ספר טוב, זה אוצר מילים טוב. וחובה שלא יהיו חזרות איומות כל כך על דברים כאלה.
ספר צריך להעשיר את אוצר המילים. בתור אחת שכותבת ומנסה ללמוד כמה שאפשר מהספרים שאני קוראת (גם להנאתי), אני מרגישה כמו ציידת, ואני כבר עושה את זה באופן טבעי. אני מחפשת ביטויים מיוחדים, דרכים מעניינות להגיד כל מיני דברים, מקוריות והדרך שבה הסופר בונה את התחושה ה____ שהייתה כשקראתי את הספר.
אוצר המילים של המתרגמת מרגיז. יותר מדי מרגיז. כמה פעמים אפשר לקרוא את ה"די בטוחה שהוא צוחק עליי", "גיחך", "חיוך מובלע","מבט אפל" - נו באמת!
עוד משהו ששיגע אותי - העובדה שהמילה "סקסי" הודפסה על דפיו של ספר. זה איום ונורא! אפילו "חושני" יותר טוב מ"סקסי"! השטחיות חודרות אל עולם הספרים, הצילו!!!
אוצר המילים באמת רדוד, וזה חלק גדול מהכתיבה. אבל בספר הזה היה משהו נהדר שאין בהרבה ספרים - לפחות לא בצורה כל כך טובה - הוא מרתק. ממש מרתק. בכתיבה הזורמת והפשוטה - הספר מרתק, וזה משהו שאין לזלזל בו. המתרגמת \ סופרת עשתה את זה מעולה.
התיאורים ממש דלים, אבל המסר עובר מצויין - משהו שקצת קשה להסביר. זה כן תורם לאווירה המסתורית והרומנטית בספר, ולא מבלבל. קל להבין את המצבים והעובדה שאין הרבה תיאורים שיעיקו על הקריאה ויעכבו מהלכים דרמטיים - זה התאים והשתלב בצורה נפלאה עם האופי של הספר. זו טעות שמתרחשת בספרים רבים - יותר מדי מריחות במקומות שפשוט לא צריך את זה.
מהבחינה הזאת - הספר מושלם.
הסגנון של הספר טוב, אין וויכוח.

עוד נקודה: משחקי המילים. זה באמת תענוג.
הספר מלאאאאאאאאאאאאאא במשחקי מילים אדירים. תשובות מתחוכמות, דברים ממש חכמים ואירוניות שכיף לקרוא. אני כל כך אוהבת את הדברים האלה, גם במציאות וגם בספרים.
בזה, הסופרת \ מתרגמת הצליחה ללא ספק :)
התרגום למשחקי המילים דווקא מצויין, והן היו אחד הדברים שעשו מבחינתי את הספר - נהניתי.

הדמויות: כאן יש לי דעות חלוקות. יש בהן משהו שטוח ונדוש, אבל עם זאת הן בנויות היטב, מה שמטשטש את העובדה הזאת. אי אפשר להשוות את פאץ' ונורה לדמויות בספרים אחרים בסגנון הנער-החדש-והמסתורי-שהתיישב-דווקא-לידי-בכיתה.
ולכן, גם לשתי הדמויות האלו התחברתי, ואני יכולה לקרוא להן דמויות טובות.
פאץ' הוא דמות נהדרת, והדמויות האחרות בספר משתלבות טוב עם התדמית שלו, ובסוף, כשהסודות נחשפים - מתגלה המקוריות המפתיעה, שכלל לא ציפיתי שתהיה בספר שכזה.

חיסרון אדיר: הרעיון המרכזי של הספר. לא הבנתי את זה. לא הבנתי בכלל.
הדגש העיקרי בספר הוא הרומנטיקה. זה עיקר הספר. כשהסופרת מסבירה את המסתוריות של פאץ', המקרים המוזרים שקרו בחייה של נורה וכל זה - היא פשוט לא עושה את זה טוב. זה אמור להיות מצמרר ומשמעותי, וזה חולף על פני הדמויות כמו כלום, ההסברים עלובים, ושוב חוזרים אל הרומנטיקה.
ואז, כל עניין המלאכים, נפילים וכל זה - הוא סתם. באמת סתם. אני כמעט יכולה להגיד שזה לא קשור לספר, כי היא לא נתנה לזה שום משמעות.
מה גם, שלאורך כל הספר הסופרת מורחת את ההיכרות עם פאץ' (כל החלק הזה שנורה רואה אותו בתור מסתורי ומושך). זה כאילו ארוך מדי, רק בעמודים האחרונים הסודות באמת נחשפים - ושם כביכול אמור להתחיל הסיפור, אלא שבמפתיע, הוא בדיוק נגמר.
זה פשוט היה לא ברור. עיקר הספר לא ברור לי, והצורה בה היא חילקה את הספר... מאכזב, אפילו לספר כזה.

יש בספר משהו מאוד בוטה וגס, ואני לא אוהבת את זה.

והדבר האחרון, שהשארתי לסוף: כל עניין המלאכים. קשה לי לתאר עד כמה לא אהבתי את זה.
בעמוד הראשון, לפני הפרולוג, יש ציטוט מהברית החדשה:"הן האלוהים לא חס על המלאכים החוטאים, אלא הורידם אל תחתיות ארץ ונתנם בכבלי אופל לשמרם למשפט".
אני לא חושבת שיש לי בעיות בהבנת הנקרא, ואם הם הורדו אל תחתיות ארץ ואסורים בכבלי אופל עד המשפט, הם לא משוחררים בעולם האנושי ומשתלטים על בני אדם.
הציטוט הזה צריך להיות כביכול הבסיס לספר, ואני מניחה שבקה פיצפטריק ייעדה את הספר במקור ללא יהודים, שמאמינים שזו אמת -זה פשוט לא עובד טוב בעיניי.
מלאכים אמורים להיות יצורים טהורים, כמעט מושלמים, וכל עניין ה"מלאכים אפלים"\"מלאכים שנפלו", ואלוהים שכביכול לא עושה דבר בעניין הזה, זה מגעיל.
מלאך רע זה שד, לא?
לא אהבתי את זה. אבל זה לא מספיק כדי להפוך את הספר לבזבוז זמן, בגלל טעות נוספת (שכנראה הפכה את מה שהסופרת תכננה, והצילה את הספר בעיניי) - שהרומנטיקה היא עיקר הספר, ולא הפנטזיה.

***

לסיכום, אתם בטח תוהים למה דירגתי את הספר כ"טוב". והתשובה פשוטה - נהניתי. אני חושבת שמחסום הקריאה שלי נשבר, ובכל מקרה, היה לי כיף לקרוא את הספר, למרות הביקורת האכזרית שכתבתי עליו.
ואולי אצטרך לזקוף את זה לזכות העובדה שאני אוהבת רומנטיקה, בתור בת, נערה בגיל הנעורים ובן אדם רגיש.

***

לכן... מומלץ לבנות (מסויימות), אולי.

» ביקורות נוספות של ליילק
» ביקורות נוספות על מלאך משמיים - מלאך משמיים #1