הדרך הלאה היא הולכת, מסף הדלת למורד; הרחק מכאן היא מתמשכת ואם אוכל - איתה אצעד. יכבד כל צעד במכאוב, עד כי אמצא נתיב רחב בו נפגשים שבילים לרוב. והלאה? - לא אדע עכשיו. - אחוות הטבעת / ג'.ר.ר. טולקין