ביקורת ספרותית על כסף קטלני - ג'ק ריצ'ר #01 מאת לי צ'יילד (עולם )

ביקורת ספרותית על כסף קטלני - ג'ק ריצ'ר #01 מאת לי צ'יילד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 בדצמבר, 2011
ע"י עולם

מכל ספר טוב אפשר ללמוד לקח שימושי לחיים, ו"כסף קטלני", הספר הראשון בסדרת ג'ק ריצ'ר מאת לי צ'יילד (שם העט של הסופר ג'ים גרנט), אינו יוצא מכלל זה. לקח אחד כזה ניתן לכנות בשם "בשבחי הנגחה" (בקמץ מתחת לנון ושווא שנח לו מתחת לגימל), והוא לקוח מקטע אופייני בספר, בו ג'ק ריצ'ר שולח מניאק תוקפני למחלקת פלסטיקה. וזה הולך כך:

"אני אספור עד שלוש, בסדר, אז כדאי שתבחר [אם לסגת או לא] ממש מהר, ברור?"
הוא בהה בי.
"אחת", ספרתי. אין תגובה.
"שתיים", ספרתי. אין תגובה.
ואז רימיתי. במקום לספור שלוש נגחתי בו בפרצוף… זה נעשה בצורה נהדרת. המצח הוא קשת מושלמת מכל הכיוונים, וקשת מאוד חזקה. הגולגולת בחלק הקדמי מאוד עבה, יש שם גשר חזק כמו בטון. הראש האנושי מאוד כבד. כל מיני סוגים של שריר צוואר ושרירים אחוריים מאזנים אותו. זה כמו לקבל מכה בפנים מכדור באולינג. זו תמיד הפתעה. אנשים מצפים לאגרוף או לבעיטה. הנגיחה היא תמיד בלתי-צפויה. זה בא משום מקום."

להבא תדעו: אם אתם מאוימים ע"י בריון בגובה שני מטר ובמשקל 150 קילוגרם, השיטה המומלצת ע"י ריצ'ר היא נגיחה פתאומית בפרצוף. (לעניות דעתי, לברוח זו גם אופציה סבירה.)

כן, כזהו ג'ק ריצ'ר. מאז שפורקה יחידת העלית שלו, עליה פיקד במשטרה הצבאית של צבא ארה"ב, הוא פשוט מנסה לשוטט לו להנאתו בנופים הפסטורליים של ה- U.S. of A אבל, איכשהו, הצרות תמיד נוחתות עליו. הפעם הוא מזדמן, לגמרי במקרה, לעיירה פסטורלית בג'ורג'יה אשר משמשת תפאורה לקנוניה קטלנית, נעצר, ומואשם ברצח אותו לא ביצע. מכאן העלילה מתחילה להתגלגל, שוטרת יפהפייה מופיעה, סודות אפלים מתגלים, גויות נערמות, תמימים-לכאורה נחשפים כאשמים, אשמים-לכאורה מתגלים כתמימים, ובסופו של דבר העמלקים נמלקים, נכתשים, נחנקים, נדקרים ומשופדים ע"י Jack the ripper שלנו.

לי צ'יילד (כלומר, ג'ים גרנט) פנה לקריירה ספרותית לאחר שפוטר בשנת 95. אני לא יודע מי הטמבל שפיטר אותו, אבל הוא עשה טובה גדולה גם לגרנט וגם לנו, הקוראים. משנת 97, בה פורסם "כסף קטלני", ועד היום פורסמו כבר 16 ספרים בסדרה, אחד בכל שנה, למעט שנת 2010 בה פורסמו שניים (אולי זו הייתה שנה מעוברת, ואולי בשל המשבר הכלכלי).

ספר בסדרת ג'ק ריצ'ר משול בעיניי לתרופה קצרת טווח אך רבת-עוצמה לשעמום. תרופה מאופיינת, בין השאר, על ידי "זמן מחצית החיים" - מדד למהירות בה היא מתנקה מן הגוף. ספר של ג'ק ריצ'ר הוא קפסולת עניין ואדרנלין מרוכזת בעלת זמן מחצית-חיים קצר; חילוף החומרים הנפשי מוציא את הספר מתודעתנו חיש קל. לפעמים זה בדיוק מה שצריך. ובפעמים הבאות שיתקוף אותי השעמום, מחכות לי הקפסולות "שכנוע קטלני", "חום קטלני", "אורח קטלני", "ניסיון קטלני" וחברותיהן.

נ.ב. - ותודה לאפרתי שבזכות המלצותיה התוודעתי לג'ק!

20 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של עולם
» ביקורות נוספות על כסף קטלני - ג'ק ריצ'ר #01

טוקבקים

+ הוסף תגובה

עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-9 חודשים) חנן - תודה!
חנן	חנן (לפני 12 שנים ו-9 חודשים) אהבתי את הקפסולה! ויש עוד סוג של קפסולה ספרותית שהולכת מצוין ועושה גם כסף טוב, הבעיה שהחומרים הנמוכים האלו ממכרים ,אלימות וסקס הם כנראה בסיס משותף לכולנו.ביקורת מצוינת עולם.
אפרתי	אפרתי (לפני 13 שנים ו-7 חודשים) עולם, יערה, וכל מי שאוהב את ג'ק ריצ'ר, לפחות לי צ'יילד מרשה לריצ'ר להתעלל רק ברשעים, אז אנחנו סולחים לו. כי בעולם האמיתי אנחנו סובלים מ"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", אז לפחות בספרים אנחנו צריכים פתרון אחרי כך וכך עמודים וכך וכך שעות קריאה. אז למרות שאני אנינה למדי בחיים האמיתיים אין בי רחמים כלפי הנבלים של לי צ'יילד.
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-7 חודשים) ליערה: תודה! ובאשר לתיאורי האלימות... אני לא יודע אם לי צ'יילד נהנה מכך, אבל נראה שזה לא מפריע לקוראים. בעידן שלנו, אחרי שאנחנו נחשפים לכל כך הרבה סרטים/סדרות/ספרים המראים/מתארים אלימות קשה באופן גרפי (שלא לדבר על המציאות עצמה), סף הרגישות לתיאורים מסוג זה עולה.
יערה טל	יערה טל (לפני 13 שנים ו-7 חודשים) לי ציילד ביקורת מצויינת, אבל התחלתי לחשוב שהוא נהנה מתיאורי האלימות הדי זוועתיים שלו, כמעט כמו גיבוריו המרושעים. אוהבת את ג'ק ריצ'ר כרמבו אינטילגנטי לשעת לילה אבל מי צריך את תיאורי הזוועה של העינויים?!
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) מירב - תודה! שמות הספרים הם תעודת עניות למתרגמים/הוצאות ספרים, באנגלית לכל ספר בסדרה יש שם יחודי ללא סיומת "קטלני". עד עתה קראתי שני ספרים בסדרה ולמרות שמתכונתם דומה, הם היו מרתקים. אבל אני מסוגל גם לראות עשרה מערבונים של קלינט איסטווד, שמתכונתם דומה, וליהנות מכולם. ההנאה מיצירות כאלה היא לאו דווקא מאיזה שהוא חידוש אינטלקטואלי. מעורב כאן גם איזה שהוא "פורקן רגשי": סוף כל סוף הרוצחים/אנסים/סוחרי-סמים/מניאקים סדרתיים האלה מקבלים את מה שמגיע להם. אם לא במציאות - לפחות בסרט/ספר.
אפרתי	אפרתי (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) שמות הספרים הם תרגום חופשי שנעשה ע"י המו"ל, באנגלית יש להם שמות יותר מיוחדים. וחוץ מזה, יש לספרים ציר דומה, אבל זה בהחלט לא יוצא דופן אצל סופרי מתח. אבל כל תעלומה היא תעלומה מיוחדת במינה ופתרונה שונה. לכן, בפירוש, קראת אחד לא קראת את כולם.
מירב	מירב (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) וואו איזו ביקורת האמת שלטעמי כל הג'ק ריצ'רים הם אותו דבר, ויעידו שמות הספרים (כסף טלני, אורח קטלני, שעמום קטלני וכן הלאה) אבל אין ספק שבגזרת כותבי המתח הוא מצוין
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) אלון - אתה צודק...-:) למעשה אני מניח כי הוא יכול היה, לו היה רוצה, אבל הנושאים הללו לא ממש היו קרובים לליבו.
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) חמדת ובלו-בלו - תודה!
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) יעל - תודה! אני מסכים לגמרי. באשר לאמריקאים הרעים, לרוב נתוניהם הגופניים דומים לאלו של ריצ'ר או אפילו מרשימים יותר ולכן הם מנסים להתעמת. אבל אין להם את חושיו המהירים, יכולתו האנליטית, ההכשרה של יחידת-עלית של מצ"ח, והעיקר - אין להם את "הפרוטקצ'יה" של לי צ'יילד...-:)
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) פרוסט, עם כל הכבוד (ויש, בהחלט) יכול אולי לתאר את עוגיות המדלן עד לפירור האחרון, אבל לא יכול לתאר את מפגש העצם/רקמה רכה של אגרוף בבטן על שני עמודים
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) לאפרתי - תודה! אשמח להחליף קפסולות-ריצ'ר חד-פעמיות, נכון לעכשיו יש לי שתיים כאלו, אשלח פרטים בדוא"ל בערב.
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) תודה אלון. זה נכון. גם לפרוסט יש יכולת כזו (אבל, לטעמי, לאין-שיעור מרשימה יותר, ממש פנומנלית) לתאר אירוע שנמשך שניות ספורות על פני עמודים רבים תוך פיתוח "שרשראות אסוציאטיביות" - וזה מרתק. הלואי שהלית ישורון, אשר תרגמה ארבעה כרכים ראשונים מ"בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט באופן נפלא, תצליח לסיים את הפרוייקט הגדול הזה.
עולם	עולם (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) לאנקה - תודה!. מתחרה לאפרתי? אני משתדל לא להתחרות, בעיקר כאשר סיכויי ההצלחה נמוכים...-:)
אפרתי	אפרתי (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) ועוד דבר, ספרי מתח הם תרגיל נהדר למוח ככה שאין לזלזל בהם כלל וכלל.
אפרתי	אפרתי (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) חמדת, קשה לי לתאר מישהו שלא אוהב ספרי מתח, אני כל כך אוהבת ואני בטוחה שכשתנסי תאהבי גם את. אוי, הלוואי והייתי אוהבת קצת פחות... אני כנראה מכורה לאדרנלין שמופרש בזמן הקריאה. בכל אופן, תדווחי לנו אם חל שינוי כלשהו בסימפטיה לספרי מתח ואנו נשקול ברצינות את קבלתך למועדון.
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) לעולם נפלא -ובתודה שבזכות הביקורת הנהדרת הזאת אני הולכת לקרוא אותו ,דבר שלא עשיתי מעולם .כי מה לי ולספרות בלשית או מתח ?!
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) אני אוהבת את ספריו כי עד כה (יש לי עוד אחד ממתין על המדף) לא הרגשתי בחוסר אמינות למרות העלילות המופרכות בעליל שהוא רוקם - כנראה ככה זה כשיודעים לכתוב וגם מבינים ביצירת עלילה. אבל לא נראה לך שהאמריקאים (הרעים...) טפשים? רק אידיוט יתגרה במישהו שנתוניו הגופניים זועקים "ברח"!
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) עדיין לא קראתי אף ספר בסדרה, אבל אחרי הביקורות שלך ושל אפרתי אני מוכרחה...
טופי	טופי (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) חייכתי נהנתי למדתי.... ביקורת נהדרת מכל הבחינות!!
אפרתי	אפרתי (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) עולם, איזו ביקורת נהדרת!!! אין ספק, לי צ'יילד מעמיס עלינו פרטי טריווייה נהדרים ולא משעמם לרגע! תודה רבה על הקרדיט. היית רוצה להתחלף בקפסולות? יש לי ספרי מתח נהדרים, אבל חד פעמיים. אם אתה מעוניין, אני אשלח לך רשימה בדואר הפנימי בערב.
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) יש ללי צ'יילד יכולת פנומנלית לתאר מצבים של כמה שניות בכמה עמודים, באופן מרתק.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) אתה מתחרה רציני לאפרתי ולקוראי ספרי המתח שגם כותבים היטב . האם קינאת קוראים תרבה כתיבה טובה? מתסבר שכן. מקסים לקריאה.נהניתי.