ביקורת ספרותית על כסף קטלני - ג'ק ריצ'ר #01 מאת לי צ'יילד

---

"ריצ'ר היה נהג סביר, אבל לא יותר מזה. מבחינה פיזית הגוף שלו עבד בשתי דרכים: במהירות קיצונית או באיטיות קיצונית. רוב הזמן הוא התנהל באדישות טיפוסית לאיש גדול ממדים, נראה שקט ועצל, ולפעמים ממש מעולף. אבל בעת הצורך הוא היה מסוגל להתפרץ בפעילות קדחתנית למשך כל הזמן הדרוש, כתם מטושטש של ידיים ורגליים, ואז לחזור לתרדמת חורף. לא היה לו מצב ביניים, ומצב ביניים הכרחי לנהג טוב. עליו להיות מוכן לתגובה מיידית אבל מבוקרת, להיות דרוך אבל בשליטה, מהיר אבל זהיר. ריצ'ר התקשה לתפקד בתחום הביניים הזה. בדרך כלל הוא מצא את עצמו מגיב לסכנה במרחק מאתיים מטר או מתעלם ממנה במחשבה שהיא תעלם מעצמה. הוא מעולם לא הרג או פצע מישהו באמצעות מכונית אלא אם כן התכוון לכך, אבל הוא היה אדם ריאלי ולא השלה את עצמו, הנהיגה שלו היתה גרועה בהרבה מהממוצע" (מבוקש, לי צ'יילד, עמוד 53)


זו לא סקירה על הספר הספציפי הזה, הראשון בסדרת ריצ'ר אלא משהו שאני רוצה לשמור כפתיח לסקירות של כל הסדרה. מה שקראתי השבת היה ספר שלקחנו מהספריה פעם נוספת, אחרי שכבר קראתי אותו לפני כמעט עשר שנים, וכבר כתבתי עליו סקירה באתר כאן. זה לא כזה קריטי, האמת, כי לוקחים את ריצ'ר כדי לקרוא על ריצ'ר והעלילות נכנסות לתוך תבנית שהיא די צפויה מראש ומוכרת, וזה למעשה מה שמחפשים. אז למה לטרוח לקרוא ספר אחר כל פעם אם רק באמצע הספר שמתי לב שהעלילה יותר מדי מוכרת לי ושאני גם יודעת מה יהיה הפענוח?

ספציפית מה שחשוב לי הוא שמירה על כמה תכונות מפתח לצורך סקירות עתידיות על האיש והסדרה כי לא תמיד יש עקביות. וזה די מובן, שלושים שנה, לך תזכור. עד שמגיע ספר שבו יכולת הנהיגה שלו מרשימה, ואז את בטוחה שכבר היה כתוב איפה שהוא שהוא נהג גרוע, רק לכי תמצאי עכשיו איפה. אז זה פה, כלומר בספר שהוא 17 או 18 בסדרה, תלוי את מי שואלים.

עוד דיון היה לנו באחת הסקירות האחרונות שכתבתי על היכולת המתמטית של ריצ'ר, שוטר צבאי שבנערותו נדד בין בתי ספר בבסיסי צבא באירופה. ההתרשמות שלי היתה שצירופו של אנדרו צ'יילד, הלא הוא האחיין, לצוות הכותבים, הצמיח לריצ'ר תכונות אינטלקטואליות שלא היו בו קודם. אני מתקנת את ההתרשמות הזאת, ומביאה כאן את הציטוט הרלוונטי כדי לזכור:

"בדרך כלל מספרים היו ממלאים את הריקנות בראשו. לא שהוא היה מתמטיקאי מוכשר במיוחד. אבל מספרים דיברו אליו, מסתובבים ומתפתלים וחושפים את סודותיהם הכמוסים. אולי המספר 76 במד המהירות ידבר אליו, והוא יראה שהריבוע של 76 הוא 5776 שמסתיים גם הוא ב-76 שהיה נקודת ההתחלה. 76 הוא מספר אוטומורפי, אחד מהצמד היחיד מתחת ל-100. השני הוא 25 שהריבוע שלו הוא 625, שהריבוע שלו הוא 390,625, וזה מעניין. או שהמספר 81 ימשוך את תשומת ליבו, וזה יגרום לו להרהר בכך שאחת חלקי שמונים ואחת בתצוגה של שבר עשרוני זה 0.0123456789 שחוזר על עצמו לנצח, 0.0123456789 שוב ושוב עד קץ הזמנים, אפילו יותר ממה שיקח להשיג את הדודג'" ("מבוקש", עמ' 70)

אז איך שאומרים I stand corrected לאחר שהעמידו אותי על טעותי, ואכן גם ריצ'ר המוקדם מחבב מספרים. נראה לי שאני אשמור את הסקירה הזאת לאיסוף פרטי ביוגרפיה משמעותיים נוספים על ריצ'ר האיש והאגדה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על כסף קטלני - ג'ק ריצ'ר #01