ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 בדצמבר, 2012
ע"י פרל
ע"י פרל
"אתה בבית שלי, שמן," אמרתי. "אבל אני הולך לתת לך לבחור."
"לבחור מה?" אמר הבחור הגדול. נדהם. מופתע.
"איך אתה רוצה לצאת מכאן, שמן," אמרתי.
"מה אמרת?" הוא אמר.
"אני מתכוון לזה," אמרתי. "אתה תצא. זה בטוח. הבחירה שלך היא איך לצאת. או שתלך מכאן בעצמך, או שהחברים השמנים שלך, יסחבו אותך בדלי" (עמוד 69).
"כסף קטלני" (הוצאת קוראים, 2001) הוא הספר הראשון בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר, החוקר פרטי והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד. בספר זה, הראשון בסדרת הספרים אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר וחוקר פרטי, מגיע ריצ'ר למרגרייב, עיירה קטנה בג'ורג'יה שבארצות הברית. בהדרגה הוא חש כי העיירה שלווה באופן מחשיד. בשל רצח פתאומי המתרחש בעיירה, הוא נעצר כחשוד ברצח. עד מהרה מתברר לו כי אף שלא היה מעולם בעיירה מרגרייב, ואינו מכיר בה נפש חיה, הסיבה למעצרו נוגעת לו מאוד. ומרגע שמתגלה לו, לריצ'ר, מדוע נעצר דווקא הוא נחוש למצוא את הרוצח האמיתי ולוודא כי יבוא על עונשו. עד מהרה מתברר כי הוא שקוע עד הצוואר בקנוניית פשע סבוכה, וכי האנשים העומדים מאחוריה לא יירתעו מדבר, גם לא רצח, סחיטה ואיומים, במטרה להשלים את תוכניתם.
גיבור הסדרה הוא ג'ק ריצ'ר, רב־סרן בדימוס בצבא ארצות הברית, אשר שירת כחוקר במשטרה הצבאית. "הם המעיטו בערכי בצורה קיצונית. אמרתי להם שהייתי שוטר צבאי. אולי הם האמינו לי, אולי לא. אולי זה לא אמר להם יותר מדי, אבל זה היה צריך. שוטר צבאי מתעסק עם עבריינים צבאיים. העבריינים האלה מאומנים מאוד בנשק, חבלה, לחימה ללא נשק" (עמוד 46), ציין. עבריינים אלה עשויים להיות "ריינג'רים, כומתות ירוקות, נחתים. לא סתם רוצחים. רוצחים מאומנים. מאומנים להפליא, על חשבון הציבור. אז השוטר הצבאי מאומן אפילו טוב יותר. טוב יותר עם נשק. טוב יותר בלתי חמוש" (עמוד 47). הוא גבר גבוה, גדל גוף וחזק, בעל ראייה חדה וזיכרון מעורר השתאות לפרטים הקטנים. הוא מתואר אמנם כאיש ציני, שנון וקשוח; אך מעבר לחיצוניות זאת מסתתר אדם טוב לב ונדיב, המעוניין להילחם ברע, ולהחזיר לעולם את הטוב והצודק שבו. באתר האינטרנט שלו הבהיר צ'יילד כי בחר לעצב את גיבורו כשוטר צבאי משום שגיבורים יוצאי הקומנדו הימי (Navy Seals) והכוחות המיוחדים ישנם בשפע. יחד עם זאת ריצ'ר אינו שוטר צבאי סטנדרטי. הוא בוגר האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית "ווסט פוינט" אשר שירת שלוש־עשרה שנים בצבא ארצות הברית ונחשב לחוקר קשוח וישר, שלו מוח אנליטי חריף. בעברו ניהל חקירות רבות הקשורות לפרשיות מודיעין חשאיות ולביטחון הלאומי האמריקני, ועמד בראש יחידת חקירות מיוחדת במשטרה הצבאית אשר חקרה פרשיות בהן מעורבים לוחמי יחידות מיוחדות בכוחות המזוינים של ארצות הברית.
הוא צלף מומחה הבקי היטב בשימוש באקדח ורובה. "כיוונתי את האקדח. הנחתי את פרק כף היד על המעקה של המרפסת. לחצתי על ההדק ופוצצתי את הראש של טיל, במרחק שלושים מטר" (עמוד 398). ובעל מיומנות גבוהה בקרב מגע. למעשה, ריצ'ר אומן בידי מומחים בתחומם, "בחורים שהאימון שלהם היה במלחמת העולם השנייה, בקוריאה, בווייטנאם. אנשים ששרדו דברים שאני רק קראתי עליהם בספרים. הם לימדו אותי שיטות, פרטים, כישורים. יותר מהכול הם לימדו אותי את הגישה. הם לימדו אותי שעכבות ומעצורים יהרגו אותי. תכה מוקדם ותכה חזק. תהרוג במכה הראשונה. תרמה. לא באו לאמן אותנו ג'נטלמנים שנהגו בהגינות. כל אלה היו כבר מתים" (עמוד 66). במהלך שירותו לחם במבצע "מטרה צודקת", במלחמת המפרץ וכקצין צעיר עוטר על גבורתו בביירות.
זהו, כאמור, הספר הראשון בסדרה, ומי שקורא אותה על פי הסדר (וגם מי שלחלופין קורא אותם באקראי כמוני) לא יכול שלא להתמכר. "ג'ק ריצ´ר הוא קלינט איסטווד, מל גיבסון וברוס ויליס באדם אחד, סופרמן המתאים לזמננו." (מתוך ביקורת שפורסמה ב"אייריש טיימס") ולא בלי צדק. חלק מן הספרים, וזה ביניהם, כתובים בגוף ראשון, מנקודת מבטו של ג'ק ריצ'ר, וחלקם בגוף שלישי. אישית, אני מעדיף את הראשונים (ובהם "מחר תמות" וה־"הפרשה") אולם אל יובן לא נכון, גם בין הספרים שכתובים בגוף שלישי ישנם כמה הבולטים שבספרי הסדרה (ובהם "הצלף" ו־"A wanted man" החדש והמצוין). העלילה שטווה צ'יילד אינה תמיד פתלתלה ומלאה "טוויסטים". יתרה מזאת, לא תמיד הטוויסט יהיה בסגנון מי הוא הרוצח (כמו ב"61 שעות"). לעיתים התפנית בעלילה תהא בהבנת המניע של הרעים והסיבה לפעולתם (כך למשל ב"מחר תמות"), ולעיתים זהו פשוט ספר פעולה פשוט וטוב (כך היה "שווה למות בשביל זה"). צ'יילד יודע לספר סיפור. בשעתו הוא כתב טור העוסק בשאלה כיצד יוצרים מתח, שיש החושבים כי היא דומה לכאורה לשאלה כיצד אופים עוגה, והבהיר כי לטעמו השיטה לגמרי אחרת: "השאלה 'איך אופים עוגה?' בנויה לא נכון. היא ישירה מדי. המבנה הנכון והשאלה הנכונה הם: 'איך גורמים למשפחה שלך תחושת רעב?' והתשובה היא: גורמים לה לחכות ארבע שעות לארוחה" (מתוך הטור "סדנת מתח עם לי צ'יילד", באתר ynet, 21.04.2013).
כבר צפינו וקראנו סרטים וספרים המבוססים על נוסחה זו עוד מימי "שיין", המערבון המופתי עם אלן לאד. אבל זה רק נראה כך, כי למרות שדמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, ולמרות שזה נראה פועל על־פי עקרונות שהבמאי\ שחקן קלינט איסטווד (שכבר כתבתי שלטעמי ריצ'ר הוא גלגולו הספרותי) עיצב בסרטים כמו "הבלתי נסלח" ו־"הנוקם", ואף שלכאורה הסוף ידוע מראש הסיפור עובד! קשה שלא להתחבר לעלילה ולרצות לקרוא כיצד ריצ'ר מנצח את הרעים. צ'יילד כתב סיפור מתח טוב ואמין שנעים לקרוא. אחד מהטובים שבספרי ריצ'ר. מומלץ בחום!!!
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת