ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בנובמבר, 2011
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
גרוטסקה שוודית.
כשקראתי את הספר, עברו בי תחושות משונות. ראשית,צחקתי ונמשכתי אחר קורותיו של אלן הזקן בן מאה שבורח מבית אבות.
שנית, הייתי מתוסכל מהסיפורים ללא קשר לעלילה הראשית. הם כתובים קצת בצורת חיבור של ילד בכתה ה שהמורה בקשה ממנו לכתוב על ההיסטוריה העולמית. אותו תלמיד שקד/רן מופיע בכל צומת היסטורית כמו סיפורי הברון מינכהאוזן.
כשקוראים את הסיפור הראשי ברצף מתקבלת בורלסקה נחמדה הצוחקת על בית האבות, המשטרה, העולם התחתון, עיתונות (סדנא דארעה חד הוא) ועוד.
לא השתחרתי מההרגשה כי הסיפור המרכזי נכתב כתסריט לסרט או לטלוויזיה. אפיזודות קצרות,תמיד עם פואנטה, יוצרות רצון לדעת מה הלאה, תפנית בעלילה, ממש על פי הכללים.
הפריע לי החיבור של הילד בכתה ה שנתקע גם במנגנון של שילוב, פרק אפיזודה ראשית ופרק סיפור היסטורי. החיבור הזה לא מוסיף דבר , אלא סתם מנפח דפים בספר.
האם יש תובנות לספר הן מתמקדות ברעיון : כולם מטומטמים ושיטת יהיה בסדר עובדת.
מענין כי מדובר בשוודיה ולא בישראל.( ראה את הקומדיה הישראלית הנפלאה"מבצע סבתא" בה " סבתא חיה מתה").
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נטשה
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
צודק,כל מילה בסלע
אני כעת באמצע הספר ופשוט מתלבטת אם לטרוח ולקרוא עד הסוף אם לאו.
בהתחשב בכך שכל העולם ואישתו(במיוחד אלה שמוכרים בצומת ובסטימצקי)משבחים את הספר, כיף לשמוע שאני לא היחידה שלא בדיוק מבינה על מה המהומה. |
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
ספרות שוודית הינה in היום
במקומותינו אנו ,לאחר הצלחת "הנערה עם הדרקון".הוצאות הספרים שלנו מחפשות אחר הצלחה בקנה מידה שכזאת .זה לא אומר שאין ספרות טובה ואיכותית משם .כל ספר שאנו נחשפים באמצעותו לתרבות אחרת -זה רווח שלנו כקוראים וכבני-אדם .
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת