טוב לחזור אחרי ספרי סרק לספר טוב. סופר טוב הוא כמו צייר טוב שבכמה קוים הוא מתאר עולם. הנה הוא מעביר קו וכפר קטן ששוכן על כמה גבעות מופיע. הנה עוד קו ודמויות פשוטות ומחוספסות מופיעות, זה איכר וההוא אופה ויש נגר ויש כומר. ואז מופיע העירוני שירש את אחת החוות ומשבש את התמונה הפסטורלית, כולו מלא השראה ורצון טוב להפוך לאיש טבע, הוא בא בכליו וספריו אשתו ובתו, אך כמה מהאיכרים הזדוניים ישימו לאל את כוונותיו, וכמה שישקיע את מרצו הם ישימו לו רגל. טוב שיש לו בת שיבוא יום והיא תנקום את נקמתו. טוב שיש ספר המשך בשם מאנון שמראה שלא כדאי למהר ולהיות רע כי זה עלול לחזור כמו בומרנג כואב וללא נחמה.
אני זוכרת שהיו הסרטים ז'אן דה פלורט ומאנון (הבת). כל מה שאני זוכרת זה איב מונטאן, אבל זה לא פלא, אני זוכרת את כל הסרטים שראיתי עם איב מונטאן.












![אני קלודיוס [מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers20/205673.jpg)





