מקסים אבל אכזרי.
המפגש בין אנשי הכפר לבין ז'אן דה פלורט, עירוני משכיל, רגיש ומלא שמחת חיים ואופטימיות, שמנסה להגשים את חלומו לחיות בטבע כעובד אדמה פשוט.
כפריים מצטיירים בדרך כלל כאנשים טובים ורגועים ואפילו תמימים וישרים. אלא שפניול מפגיש את בן הכרך ומשפחתו עם כפריים מסוג שונה לחלוטין, מלאי מזימות ושקרים ובעיקר אכזרים ותאבי בצע.
בעת קריאת הספר ראיתי בעיני רוחי את ז'אן בדמותו של השחקן הצרפתי ג'ראר דה פרדיי ואנשי הכפר העבירו אותי ישר אל הכפר היווני של זורבה..
עם סיום הספר, עננה מונחת מעל ראשי (מי שיקרא או קרא את הספר יבין למה כוונתי) ואני קיצרת רוח לקראת קריאת "מאנון" שהוא בבחינת המשך לספר נפלא זה.

















