ביקורת ספרותית על צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 באוקטובר, 2011
ע"י אלזה


על הספר הזה נכתבו תילים של ביקורות. המיוחד בהן שהן נעות בין "ספר מעולה" לבין "גרוע ביותר", אין באמצע. אז אני מביאה את האמצע הזה.
הספר הוא קריא, סוחף ומתאר מקום ועל קצה המזלג תקופה. ויש לו את פרמין שהוא דמות שהצליח לו איתה, מצחיקה ונוגעת ללב.
עם זאת הוא משתדל להיות אפל, מרכיב דמות אפלולית שבאה והולכת ובואו נגיד את האמת לא מציאותית, וכך גם כל הספר קצת מציאותי וקצת לא, קצת בדיוני וקצת קיטשי. קרה לסופר מה שקורה לפעמים לסופרים שלא מן השורה הראשונה, לא מסתדרים עם הסוף, אז יאללה קושרים קצוות ומסדרים סוף שיביא אנחת רווחה ובא לציון גואל.
אבל אני נותנת לו קרדיט, אלה שלא קראו - תפדלו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין (לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לא יצרת מופת, אבל כפי שגוטי אומרת, בהחלט חוויה אסקפיסטית מהנה. נב דיויד בואי שולטטטט!
גוטי (לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לא כל ספר חייב להיות עמוק! מה יש, ספר מתח, זורם, רץ וסוחף זה לא טוב?
אני דווקא אהבתי מאוד את הספר הזה שהוא באמת מעט קיטשי וכל מה שכתבת אבל יחד עם זאת סוחף, מעניין ולפחות עבורי היה משעשע, זורם ומעניין. אסקפיזם במייטבו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ