ביקורת ספרותית על שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
ספר טוב

---

זהו ספר על התמודדות למשרת מרצה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה אמריקאית יוקרתית. ארבעת המועמדים וחברי הסגל מיצגים כל אחד בדרכו ארכי-טיפוס שונה של חברי הסגל והדוקטורנטים באונברסיטאות. בין שלל הדמויות ניתן למצוא את החוקר היהיר, החוקר היסודי אך איטי, חבר הסגל הבטלן שלאחר שקיבל קביעות איננו עושה דבר, הפרופסור הביקורתי שעבורו המחקר של כל שאר חברי הסגל נחות, וכל סמינר מחלקתי הוא הזדמנות לקטול ולהעביר ביקורת, החוקרת הצעירה והמוכשרת שביישנותו עולה לה בקידומה, והסטודנט החנפן שיודע יותר טוב מכל חברי הסגל מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים. מכאן גם נובע חסרונו העיקרי של הספר: העדר התפתחות ממשית של העלילה או של הדמויות עצמן. מכיוון שכל דמות נבחרה ליצג תכונת אופי מסוימת, היא שבויה בה וכמעט ואיננה לומדת או מתפתחת במהלך העלילה.

כפראפראזה לשבעת החטאים העתיקים הספר בנוי משבעה שערים שכל שער מיצג מידה רעה אחרת: איטיות, שנאה, בטלה, בורות, כפיות טובה, קנאה וחמדנות. כל אחד מהשערים נמסר מנקודת מבט של דמות אחרת בסיפור דבר המסייע ליצירת תמונה מלאה יותר ואירונית לגבי ההתרחשויות והתחושות של הדמויות.

הספר כתוב בצורה שנונה ומצליח להעלות חיוך ותחושת חמלה, גם אצל מי שלא בא מעולם האקדמיה, כלפי הפאטטיות של האדם ומאבקי הכוח שהוא מעורב בהם. עם זאת, אין לי ספק שכמי שמכירה היטב את עולם האקדמיה על תככיו שאבתי מהספר הנאה נוספת כאשר מצאתי דמויות המייצגות בצורה כל כך מדויקת ומכמירת לב אנשים שאני מכירה.

» ביקורות נוספות של פילפילון
» ביקורות נוספות על שבע מידות רעות - חרגול פלוס #