ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 באוקטובר, 2007
ע"י פילפילון
ע"י פילפילון
חיים באר מוזמן לקחת חלק בועדת היגוי לכנס על גדות אגם ואנזה שבגרמניה. הרומן מתמקד בארבעת ימי ההתוועדות ובמפגש של הסופר עם ארבעת משתתפי הועידה האחרים: קתרינה זיגלר, דוקטורנית צעירה וגרמניה החוקרת את שירת אלזה לסקר-שילר; סלומון רפופורט, סוחר ספרים ניצול שואה; פרופסור וינאי ויומרני בשם בילקר-בולקר; ואיש עסקים ממולח ואב שכול רפאל זוסמן שיזם את ההתכנסויות המלומדות לזכרה של בתו מרי שמתה בחוף דאב בסיני.
הרומן איננו בעל עלילה אחידה ורצופה, אלא משובץ בעלילות משנה רבות המדלגות על זמנים כרונולוגים ומיקום גאוגרפי, ואשר החוט המקשר בינהם הוא אהבת הספר. בהתאם לכך, על עטיפת הספר ובמרכזו של הסיפור נמצא דגם הספריה הריקה המוצב כיד-זיכרון לשריפת הספרים בכיכר האופרה בברלין ב 10 במאי 1933.
אחד ממוקדי הרומן העיקרים הוא סיפורו של רפופורט שהוברח על ידי אמו מגרמניה לפני השואה, אך אביו שחרד לסיפריתו העצומה, סרב לעזוב וניספה בשואה. רפופורט בוחר להנציח את כיליון הספריה ומות אביו בהקמת כעין מקדש לשאריות הספר "הגלגול", שנאספו על ידי אביו לאחר העלאת הספרים על המוקד בכיכר האופרה בברלין. באופן סימלי בוחר רפופורט שלא להחזיק יותר ספרים ברשותו אלא רק לסחור בהם, ועם זאת מנסה ללא הצלחה למצוא שרידים מספריתו המפוארת של אביו, שאבדה.
הספר גדוש במאורעות, מקומות ותאריכים סימלים, בינהם קיומו של הכנס דווקא ליד אגם ואנזה ב-20 לינואר, במקום ובתאריך בו התכנסה הועידה שהחליטה על הפתרון הסופי ב 1942. וטביעתה של הבת מירי בים סוף, בתאריך בו נאמרת פרשת השבוע "בשלח", בה מסופר על שירתה של מרים הנביאה על גדות ים סוף, לאחר חציתו בשלום.
למרות ההסברים המשובצים במהלך הרומן קשה לקרוא אותו ללא ידע נרחב בתרבות העברית, ובעיקר בתנ"ך ובמדרש. מי שיצלח את הקשיים הללו יהנה מספר אינטלגנטי הנטוע עמוק במסורת היהודית וחותר להבנת הנפש היהודית המסוכסכת.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
