ביקורת ספרותית על תמונתו של דוריאן גריי (2006) מאת אוסקר ויילד

---

את הספר קראתי אחרי סרט אמריקאי שמבוסס על הסיפור וכמובן שונה לגמרי.
אני יודעת שהספר אמור להיות בוקס בפנים, קלאסיקה חובה וכו' אבל לא התחברתי.
תמיד חשבתי שהגינונים הבריטים הם מעט... הומואים. והנה דמות גבר נאה והגברים כולם מתים להיות בקרבתו. עזבו שהגברים בישראל לא מסוגלים לחשוב בכלל אם גבר נאה או מכוער כי זה יגדיר אותם כבעלי נטייה הומוסקסואלית.
המון טקסט די מיותר מסחינתי, הדמויות כולן מלבד דוריאן בעצם חסרות אישיות ועוסקות רק בחייו ובו, צצות כשצריך אותן להשפעת הסיפור ולא מופיעות יותר.
הטקסטים משעממים יחסית, והרבה מאוד סימליות בדברים מסוימים אבל אני מניחה שזהו משהו שעשו הסופרים בשנים האלו.
הביקורת אולי תקפה קצת לימנו, לפחות בשראל, אבל הכרתי רבים יפים באופן שמשאיר אותנו פעורי פה ואנושיים מאוד.

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על תמונתו של דוריאן גריי (2006)