ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 באוקטובר, 2011
ע"י שי פישר
ע"י שי פישר
ספר רע.
על פני 630 עמודים נפרשות קורותיה של משפחה אשר אינם משעממים, אך גם אינם חשובים במיוחד. חלק מהסיפורים הרבים שאורה מספרת לאברם נראים כמומצאים ע"י הסופר באותו הרגע בו כתב אותם, ללא חזון מוגדר מראש שיאחד אותם למטרה משותפת.
הספר מייגע מאוד ולכל אורכו לא הצלחתי להשתחרר מהתחושה הקשה של חוסר הטבעיות של הדמויות.
הכל מלודרמטי מדי, עמוס משמעויות וכוונות. הדמויות עשויות לפרוץ בצעקה כך פתאום או לבצע מניירות שונות ומשונות, כאילו היו תלמידים חדשים בחוג למשחק.
אתן לדוגמה את הסצינה בתחילת הספר בה אורה, אחוזת אמוק, חופרת בור בידיה ומטמינה בו את פניה, הבוץ ממלא את פיה ועיניה - כי הרי גם כשהיה קטן היתה טועמת כל מאכל שהכינה לו (ובקרוב אולי ייטמן באדמה, שיואו), והיא ממשיכה לדבר ולבכות אל תוך האדמה.
סליחה, אבל עם כל הסימבוליקה בגרוש - אנשים לא באמת מדברים כך. לא חושבים כך, לא פועלים כך.
מאיר שלו, לדוגמה, היה יכול לקחת את אותן הדמויות, להעביר אותן בעלילות פנטסטיות פי כמה ועדיין לשמור על טבעיות בקולן. לדויד גרוסמן זה לא הצליח.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
