ג'פרי צ'וסר

סופר

ג'פרי צ'וסר, מאבותיה המוקדמים של הספרות האנגלית, נחשב לגדול משוררי אנגליה בימי הביניים. הוא נולד בלונדון בשנת 1343, לשושלת של סוחרי יין. אביו ג'ון היה בן למשפחה בורגנית אמידה, ואמו, אגנס לבית קופטון, ירשה נכסים רבים מדודהּ, דבר שהבטיח את עתידה הכלכלי של משפחת צ'וסר. קשריו של האב סייעו רבות לבנו ג'פרי להשתלב בחצר המלוכה של אדוארד השלישי. כבר בגיל ארבע־עשרה החל לעבוד כנער בחצרהּ של אליזבת דה בוּר, הדוכסית מאלסטר, שנישאה לליונל, הדוכס מקלרנס, בנו של המלך. כשנתיים לאחר מכן, בגיל שש־עשרה, יצא להילחם לצד הנסיך, נפל בשבי ושוחרר לחופשי לאחר שהמלך אדוארד שילם בעבורו דמי כופר.
במהלך רוב חייו היה צ'וסר איש חצר, ושימש שליח, דיפלומט, פקיד וחבר פרלמנט. הוא למד משפטים והרבה לצאת למסעות בצרפת, בספרד ובארצות השפלה, וככל הנראה אף עלה לרגל לאתרים קדושים לנצרות. בשנת 1366 נישא לאשת חצר בשם פיליפה רוט, והשניים הביאו לעולם שלושה או ארבעה ילדים (אחד מהם, תומס, היה לימים לבעל תפקיד בכיר בחצרותיהם של ארבעה מלכים). השתלבותו בחצר המלך חשפה את צ'וסר לתרבויות עשירות. במהלך מסע לאיטליה ב־1373, התוודע ליצירתו של ג'ובאני בוקצ'ו ("סיפורי דקמרון") ולשירה האיטלקית של ימי הביניים. כמה שנים לאחר מכן נשלח על ידי המלך למילאנו, כדי לשמש יועץ לסר ג'ון הוֹקווּד, מפקד על צבא שכירי חרב ששימש, ככל הנראה, השראה לדמות של האביר מ"סיפורי קנטרברי".
בעת עבודתו בחצר אדוארד השלישי ויורשו, ריצ'רד השני, היה צ'וסר משורר מוערך. ספר השירה הראשון שלו, The Book of the Duchess, נכתב לזכרה של הדוכסית בלאנש מלנקסטר, שהלכה לעולמה ב־1369. כחמש שנים לאחר מכן זכה צ'וסר למענק כספי מיוחד מטעם המלך אדוארד, ויש שרואים בכך תגמול על עבודתו כמשורר. בין ספריו שנכתבו בשנות השבעים והשמונים של המאה הארבע־עשרה: The House of Fame, ספר שירה בשלושה כרכים, המתאר חזיונות מופלאים שנגלים למשורר, רגע לפני שהוא נרדם (הספר נחשב ליצירה הראשונה של צ'וסר שנכתבה בהשראת השירה האיטלקית); ו־Troilus and Criseyde, שיר המגולל את סיפור אהבתם הטרגי של שני אוהבים בזמן המצור על טרויה (רבים מחוקרי צ'וסר רואים בו את יצירתו הטובה ביותר כמשורר). הוא גם תירגם שירה ומסות פילוסופיות מצרפתית.
למעמדו האלמותי כאחד מאבותיה של הספרות האנגלית זכה צ'וסר בעקבות פרסום ספרו הנודע "סיפורי קנטרברי", שנחשב כיום לאבן דרך בתרבות המערבית. בספר זה, שנכתב כמעט כולו בשורות קצרות ומחורזות בסופן, השתמש צ'וסר באנגלית תיכונה — אנגלית שדוברה בימי הביניים (1500-1100 לסה"נ) ונחשבת קרובה יותר לאנגלית המודרנית. האנגלית התיכונה סימלה את שלב השתחררותה של היצירה הספרותית באנגליה מכבלי הצרפתית והלטינית, וצ'וסר נחשב לאחד מהיוצרים שתרמו רבות למהפך. כתיבת "סיפורי קנטרברי" ארכה כעשור, וככל הנראה לא הושלמה, מאחר שבפרולוג לסיפור מעיד המספר על כוונתו להעלות על הכתב סיפורים רבים יותר מאלה שנמצאו בגרסה הסופית.
ב־1389 מונה צ'וסר לפקיד האחראי על שיפוץ ותחזוקה שוטפת של הכנסיות והארמונות המלכותיים, והחוקרים מעריכים כי מאותו הרגע הפסיק לעבוד על כתיבת "סיפורי קנטרברי". ב־25 באוקטובר 1400, כשהוא בן חמישים ושבע, מת צ'וסר מסיבה לא ידועה. בספרו של הקומיקאי הבריטי טרי ג'ונס ("מונטי פייתון"), Who Murdered Chaucer? A Medieval Mystery, מועלית השערה שצ'וסר נרצח על ידי אויביו של המלך ריצ'רד השני או במצוות יורשו, הנרי הרביעי. צ'וסר נקבר במנזר וסטמינסטר שבלונדון, ובשנת 1556 הועברו עצמותיו לאזור מיוחד במנזר (Poet's Corner) שיועד ליוצרים דגולים. בכך היה למשורר הראשון שנקבר ב"פינת המשוררים".
"סיפורי קנטרברי" תורגם במהלך השנים לאנגלית מודרנית. חלקים מהיצירה ראו אור בעברית, עד שבשנת 1980 ראה אור תרגום מלא ראשון – ויחיד עד כה – של הספר במתכונתו המקורית, מאת המתרגם שמעון זנדבנק (הוצאת עם עובד).

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (53):

» ספרים של ג'פרי צ'וסר שנקראים עכשיו: