ביקורת ספרותית על כמה רחוק את מוכנה ללכת מאת מאירה ברנע-גולדברג
ספר בסדר

---

אני חשה שלא בנוח לכתוב ביקורת על הספר הזה, ביקורת שאינה מהללת אותו בלשון המעטה.

הספר מתאר אישה העוברת גיהנום של טיפולי פוריות כדי שיהיה לה מה שנראה שיש לכולם בקלות – תינוק. אי אפשר שלא להזדהות עם סבלה בכל התהליך הנוראי שהיא עוברת.
מי אני שאבקר אותה? אחרי שני הריונות מהירים וקלילים מה אני יכולה להבין על מצוקתה של אישה שלא מצליחה להרות?

ובכל זאת, זהו ספר, לא כתבה אישית בעיתון. וככזה אני מבקרת אותו, ומניחה הצידה את הסיפור האישי והכואב.

זה לא ספר גרוע. הוא קריא מאוד וקולח, למרות הנושא הכבד שבו הוא עוסק. הגיבורה משתדלת ככל האפשר להסתכל בהומור על החוויות הקשות שהיא עוברת. וכאמור, אי אפשר שלא להזדהות איתה – האטימות של קופת חולים/ בית החולים/הרופא, הכסף שצריך לשלם ואין ברירה. תחושת אין אונים כשבאים לבדיקה ופתאום מסתבר שמישהו שכח להסביר כמה דברים מהותיים. הפחד מלהחסיר עוד ועוד ימי עבודה. ההחלטות הקשות שצריך לקחת דווקא כשאין כוח והכל נראה שחור. החברים שנעלמים כי כמה אפשר לשמוע מישהי שכל מה שמעניין אותה הוא רק דבר אחד - תינוק. הקינאה בכל מי שיש לו את מה שאת כל כך רוצה, ובקלות. ההשלכות של כל זה על הזוגיות והמשפחה המורחבת. העובדה שאנשים זרים לחלוטין מרשים לעצמם להיכנס לחיים הפרטיים שלך מבלי לבדוק אם זה מתאים לך, גם כשאמור להיות ברור שלא. כל אלה מוכרים לי היטב, גם אם מזווית אחרת. אז קראתי ובכיתי, בהחלט.

אבל משלב כלשהו הרגשתי שהספר מייגע אותי. הוא חוזר שוב ושוב על אותם פרטי פרטים. עוד בדיקה. שוב הנהלים שצריך כדי להשיג טופס 17. כתובים באותה צורה בדיוק. ועוד בדיקה, וכך הלאה. נכון, זה אמין. אני משוכנעת שככה זה במציאות, ואפילו הרבה יותר גרוע. כאמור, אני חווה את כל זה רק לא על הריון. אבל זה חוזר על עצמו בספר ולקורא כבר נמאס. לא נחמד מצידי לכתוב את זה, ובכל זאת, ככה הרגשתי.

במקום עוד ועוד פרטים מייגעים ציפיתי שלדמויות יהיה יותר עומק. אולם עד סוף הספר הדמויות נותרות פלקטיות ושטחיות. כמעט אף דמות לא עברה איזשהו תהליך, תובנה חדשה מכל הסיפור הכואב הזה.

לסיכום – למי שחושב על טיפולי פוריות הספר הזה הוא חובה. גם כדי ללמוד את כל מה שצריך על הנהלים בפרטי פרטים, וגם כדי להתכונן לכאב הפיזי והנפשי שהתהליך טומן בחובו. למי שלא – אפשר לקרוא למרות שלא מוכרחים, וכדאי לדלג פה ושם על פרקים. לא נראה לי שתחושו בחסר.

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על כמה רחוק את מוכנה ללכת