ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
ספר טוב

---

הביקורת שלי אמביוולנטית, למרות שהספר מצויין. את התוכן, בערך או כמעט בערך, תוכלו לקרוא בתקצירים הרבים ובאינספור הביקורות שהספר קיבל פה באתר.
אז מה יש לי להוסיף? אני אכתוב רק את המסקנות וההתרשמויות האישיות.

למה כדאי לקרוא?

הספר כתוב היטב,
קולינס בונה עולם עם חוקים מוגדרים ומובילה את גיבוריה בבטחה בעולם העתידני שלה.
כשרון ההמצאה של קולינס אינו מוטל בספק.
הספר מרתק כל כך, עד שלא הצלחתי להניחו מהיד.
התהפוכות של העלילה משאירות את הקורא מופתע.
המשמעויות הרבות של הסיפור חשובות מכדי להשאיר את הספר בהגדרה של ספר נוער.
החלוקה המזעזעת בין עולם נהנתני, דקדנטי ואכזרי ובין עולם המתנהל כמו האנושות בימי הביניים, יוצר מתח סיפורי בלתי רגיל.
אני מחכה בקוצר רוח לקריאת הספר הבא.

למה כדאי לקרוא עם ביקורת עצמית? (ואולי ביקורת על קולינס...)

הסיפור נופל בשטח הפקר כלשהו. לדעתי הוא לא מיועד לבני נוער. נכון שהשפה ורמת הכתיבה מתאימה לבני נוער, אבל התוכן קשה מדי ואכזרי מדי. את הביקורת העצמית על תחלואי החברה, יעשו המבוגרים. לדעתי הספר הזה יכול לחנך מבוגרים, אבל בני נוער עלולים להיות מושפעים ממנו לרעה. לטעמי, לא נכון לחשוף בני נוער לאלימות כזאת.
בספר יש כמה פרטים קטנים שלא ממש הגיוניים גם לחוקים של הספר. אבל בואו לא נהיה קטנוניים.
אני, באופן אישי, לא הצלחתי לאהוב את קטניס. להעריך, כן, לדאוג לה, כן, אבל לאהוב? את פיטה אהבתי יותר.

לדעתי, אם סופר למבוגרים היה לוקח את היצירה הזאת ומייעד אותה למבוגרים, משתמש בכל החומרים של קולינס, אבל מגיע לתהומות שמיועדים רגשית ותבונית לקריאת מבוגרים ולא רק עלילתית, הייתה נוצרת פה יצירה ענקית.

המסקנה המתבקשת: ספר מעולה עם פוטנציאל להיות יצירה גדולה, אם רק היה עובר הסבה מקצועית.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1