ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 13 ביוני, 2011
ע"י Gidi
ע"י Gidi
טוב, היום הלכתי לחנות הספרים, ומאוד שמחתי כשראיתי את הספר הזה. למה?
לפני כמה ימים התפרסם בעיתון ראיון אם אשכול נבו. לא משהו מיוחד, כולה הוציא ספר חדש, למה לא. אז הלכתי לקרוא עליו קצת באינטרנט. הבנתי שהוא סופר כזה של רבי מכר, ואיתם אפשר מדי פעם ליפול – בחלק מהביקורות אפילו היה כתוב שזה רומן משרתות. אבל יש שמות של ספרים, שקש להתעלם מהן, והשמות אצל נבו מוכיחים שהוא היה פעם קופירייטר (נראה לי "אל תפריעו לי באמצע הספרינג" זה שלו). ככה יצא שקראתי באיזה אתר את הפרק הראשון ששל "משאלה אחת ימינה", ואחר כך כבר הייתי בדרך לחנות.
אז קודם כל, ספר מגניב בהחלט, אני עדיין מתלבט בין 4 ל 5 כוכבים. כמו שציינתי, כבר הפרק הראשון תפס אותי – 4 חברים, בישראל, רואים כדורגל, גרים בתל אביב, מטיילים בדרום אמריקה - איך אני יכול לא לקרוא ספר שכתוב על החיים שלי? וככה זה ממשיך – מתאהבים, נפרדים, ילדים נולדים, אנשים מתים (מוות מגוחך לפי מיטב כללי הטקס), האנשים הרוחניים אומרים דברים כמו "תזרום אחי" ועורכי הדין אומרים "כדבעי" ובין לבין יש משחקי מילים וקטעים מהתזה הדמיונית בפילוסופיה של המספר.
עוד דבר שעולה לי בראש, הוא הדמיון שיש בין הספר הזה לחוכמת הבייגלה, בתיאור "הישראליות הצעירה של ימינו". לדעתי אין מה להשוות בין אשכול נבו לאילן הייטנר – בהחלט הייתי רוצה לקרוא ספר נוסף של נבו, בניגוד להייטנר שדי מיצה את עצמו אחרי ספר אחד (בלי להעליב)
בסך הכל ספר מאוד קריא וזורם, כתוב טוב, וגם העלילה לא רעה, גם אם נופלת לקלישאות מדי פעם.
בשורה התחתונה, כמה שנהניתי מהקריאה, זה לא ספר שאני אזכור לעוד הרבה זמן, וכנראה שכשאני אתקל בשם הזה – "משאלה אחת ימינה" תחזור אליי ההרגשה מלפני כמה ימים – לא קראתי כבר את הספר הזה?
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
