הביקורת נכתבה ביום שני, 13 ביוני, 2011
ע"י טופי
ע"י טופי
כבר שבועיים אני שרויה במלחמה עם סטיג לרסון,הוא מפציץ אותי בהמוני פרטים טכניים מפורטים ומיותרים
ותאורים מיותרים בסיגנון "קמתי התלבשתי אכלתי ארוחת בוקר והלכתי לבית הספר" אני בטוחה שהמורה להבעה היתה מכשילה אותו במבחן..
ברור לי שסטיג לרסון מנסה בכל כוחו להעביר את תחושותיו ואת אהדתו לגיבוריו הוא מנסה בפרוט יתר לתאר בדיוק את המתרחש ולכן משתמש בכל תאורי הרהיטים הביגוד המזון..
(אינני חושבת שזו פרסומת סמויה,אלא נסיון להמחשת יתר)אבל בסופו של דבר הספר טובע בים הפרטים דמויותיו נשארות שטוחות וסכמתיות
ואינן מעוררות הזדהות או אהדה,מפני שהכתיבה לוקה בחסר בבואו לתאר הבעת רגשות.
החיבה שמעוררת ליסבת סלאנדר בידידיה.קשריו של קלה,סליחה,מיכאל בלומקויסט עם אריקה ברגר עם ליסבת או עם מוניקה נשמעים קרים,
למרות אהבתו הברורה של סטיג לרסון לדמויותיו הוא אינו מצליח לתאר רגשות..נראה לי שבסופו של דבר למרות מלחמתי בו הדמות הכי אהודה עלי הוא סטיג לרסון
דברים מעניינים רבים דליתי משלושת הספרים.אבל אותם תוכלו למצוא בכל אחת מהביקורות שנכתבו לפני....
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
חמדת! אני נרעשת ומזועזעת!!!
הכיצד צפית בסרטים ונהנית???!!! אבוי, את מנודה מהמועדון ברגע זה. טוב, בארבע עיניים ושלא לציטוט, קראתי שהסרטים הרבה יותר טובים מהספרים, כי אחרי שמנפים את כל "החפירות" של סטיג לארסון נשאר משהו מעניין ביד. מצד שני, מי שאוהב ונהנה מסרטים בשבדית מקבל צל"ש מיידי.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תיקון טעות מקלדת: לפחות.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
לאפרתי, מצטרפת למועדון בשמחה. בקשר לסופר לפוחת יורשיו קוצרים את היבול.
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אני לא רוצה "לזעזע " אתכם/ן
אבל לא קראתי אף אחד מספרי הטרילוגיה, {כי בעקרון ספרות בלשית ו/או מתח -לא עושים את זה },אבל, אבל ראיתי את שני הסרטים שהתבססו על שני הספרים הראשונים ואהבתי מאוד מאוד . מישהו יכול לעדכן אם כבר הוסרט השלישי?
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אנקה, הצטרפת בזה הרגע
למועדון ההולך וגדל של "לא מבינים איך לארסון היבש והסתמי הצליח להצליח כל כך בגדול". מה שעצוב הוא, שהוא אפילו לא נשאר לחיות כדי לצחוק כל הדרך לבנק.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
צודקת בכל מילה. כרגע קוראת אותו אני במקרה בעמ' 300 ומתפלאת שלא העפתי אותו לספריה חזרה.
זה לא ה"כצעקתה" ואין לי מושג ירוק מה כל המשבחים מצאו בטרילוגיה הסתמית.
|
|
|
טופי
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
ובבקשה אל תשכחו
את אריך קסטנר והרמן הסה....
|
|
|
ליאת
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
כן, נכון..
למרות שאחרי ספרו של גתה, גם גרמנים יודעים לתאר רגשות כמו שצריך +
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
לליאת, בנוגע לתיאור רגשות:
אל תשכחי שלרסון היה... שבדי.
לא ישראלי חם:) |
|
|
טופי
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכולכם אנשים יקרים
|
|
|
ליאת
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אמנם לא קראתי את הספר הזה עדיין,
אבל מה שאמרת בנוגע לפירוט היתר וזה שלרסון לא מצליח לתאר רגשות - כלכך נכון. בשני הספרים הראשונים זה נורא הפריע לי. במיוחד ה-אקספוזיציה ב"נערה עם קעקוע דרקון", שגרמה לי כמעט לדפוק את הראש בקיר. בעצם לא כמעט.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
