ביקורת ספרותית על הנערה שבעטה בקן הצרעות - מילניום #3 מאת סטיג לרסון
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 ביוני, 2013
ע"י Regi


שלושה כרכים עבי כרס! כמה עבים?! אובכן, עבים מספיק להשאיר סימנים אדומים מהכתפיות של התיק. ואתם תשאלו, למה לך לסחוב את המעמסה הזו? ואני אומר לכם, שזוהי אחת הטרילוגיות המוצלחות ביותר בהן נתקלתי. ספר מתח מופתי במרכזו עומד אנטי גביור, שהוא לא בלש עם בעיות שתיה, לשם שינוי. מדובר בבחורה כה צנומה, שגורמת לי עם הארבעים ותשעה קילו שמתנשאים לגובה מטורף של מטר שישים וחמש, להרגיש כמו זינדין זידאן. ליסבת סלאנדר כל כך מתוחכמת, ש-M מג׳יימס בונד מחווירה בשקט. היא כל כך אנטי ממסדית, שפיוטר קרפוטקין לידה נראה כמו דובי איכפת לי. ובקיצור היא תענוג צרוף של ציניות אדישה בנגיעות של בי סקסואליות מרעננת. העלילה מתפתחת בסטוקהולם השוודית, מה שדורש מהקורא לשבור את השיניים בכל הקשור לשמות הרחובות ושמות המשפחה. זהו סיפור על בחורה שכל העולם ואחותו מתקומם כנגדה, כשכל חטאה הוא.... לא, בעצם היא בסדר כל העולם ז***ת. לסיכום, נהנתי והנה אני מספרת לכם.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
גדולה! גם הביקורת וגם ליסבת סלאנדר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ