ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 ביוני, 2011
ע"י קוראת הכל
ע"י קוראת הכל
ספר לא שגרתי, פילוסופי, קצת מרחף, קצת מוזר. לא יודעת מה אני חושבת עליו.
פטר הוג, המחבר, טווה איזו שהיא עלילה רעועה-משהו על שלושה ילדים בפנימיה עם לוח זמנים נוקשה וחסר-פשרות, ומשתמש בה כסיבה לדוש ולחקור במשמעותו של מושג הזמן.
שלושת הילדים הם ילדים שמוגדרים 'גבוליים'. במובן הזה שהם מגיעים ממשפחות הרוסות, התפתחותם לא היתה לגמרי תקינה, ולפיכך מידת יכולתם להשתלב בבית ספר רגיל נבחנת בתדירות גבוהה, שכן הם 'על הקצה' מבחינת היכולות הקוגניטיביות שלהם.
הסיפור מסופר מנוקדת מבטו של אחד הילדים הללו, בפרספקטיבה של עשרים שנה לאחור, כשהוא כבר נשוי ואב לילדה בעצמו, ונזכר בימיו הקשים למדי בבית הספר ההוא. איך הוא ושני חבריו התחילו לחשוב שהם כפופים לאיזו שהיא תכנית גדולה יותר, סודית, וניסו לחשוף אותה וכך גילו שהם חלק מ"ניסוי".
לוח הזמנים הצפוף, המדויק והקפדני שהוא ושאר התלמידים נדרשו לעמוד בו מטריד מאוד את מנוחתו של הוג, והוא מתחיל לפרק את מושג הזמן למרכיביו. הוא מעלה המון שאלות כגון האם הזמן הוא ליניארי, האם מעגלי, האם העובדה שכשאנחנו נזכרים בעברנו הזיכרונות צפים ועולים מבלי שנוכל למקם אותם בדיוק על ציר הזמן, מעידה שיש בזמן יותר מכפי שאנחנו נוהגים לייחס לו? האם הזמן הוא תלוי תפיסה? האם הוא נע מחוץ לנו ואין לו קשר לתודעה שלנו?
לי למשל ברור שאם אני אשב עכשיו על הכיסא ולא אזוז עשרים שעות רצוף, גם אם כלום לא יקרה מסביבי, הכל יהיה סטאטי ונטול כל התרחשות - הזמן עדיין זז. איכשהו לפטר הוג זה לא לגמרי ברור. הוא מנסה בספר להסביר למה. לא יכולה להגיד שירדתי לגמרי לסוף דעתו. בדיוק כפי שלא הבנתי מה כל כך מזעזע באותו "ניסוי" סודי, שכשלעצמו נראה לי רצוף כוונות טובות.
אבל מצד שני, לרגעים, ספר פילוסופי כמו זה מעביר כמה מחשבות חמקמקות במיוחד בתודעה שלך, גורם לך לחשוב על דברים כפי שמעולם לא חשבת עליהם, מעמיד את התפיסות הפשוטות, המובנות מאליהן בסימן שאלה, גורם לך לרדת לעומקן. זה יוצר מן סופת-הוריקן קטנה במוח, וזה מענג למדי.
לכן, אני אמביוולנטית.
עלילה – 4.
מחשבות – 9.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קוראת הכל
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
נלחץ לי לפני שסיימתי
דושקה, באמצע המשפט שם התכוונתי לכתוב "חמלה ונינוחות היו חסרים לכולם בבית ההספר ההוא לא רק לילדים האלה, יכול להיות שהיתה טעות בשיקול דעת..."
|
|
קוראת הכל
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
מפתיע אותי עד כמה הסופר מעורר תגובות...
לא ציפיתי לזה. כנראה שלמרות שלא פשוט להבין אותו, הוא כותב ככה שהוא מצליח לעורר עניין. וזה הרבה. דושקה, חמלה ונינכול להיות שהיתה טעות בשיקול דעת בבחירת בית הספר הנוקשה הזה, אבל הרעיון עצמו של השילוב, נראה לי עדיף על לזרוק אותם באיזה מוסד ולשכוח מהם... לא שזה ממש משנה. בספר הזה העלילה היא משנית לפילוסופיה. בכל מקרה, תודה רבה לכל המגיבים ותודה לכל המשבחים ולזה שהפך את הביקורת ל'נבחרת' :)
|
|
נורמן מיילר
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
ספר מעניין מאד
קראתי אותו מזמן, אני זוכר רק שהעיסוק בזיכרון בספר היה מעניין מאד והספר השיר בי רושם טוב. אחפש אותו בספריה בביתי.
|
|
עדי
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
נדמה כי המשפט הראשון אותו בחרת לכתוב מתאר את פטר הוג בצורה יוצאת מן הכלל
הוא די נפלא בשתילת מחשבות שבאו כאילו משום מקום,
מסכימה עם יעל, הוא סופר שלא פשוט להבין מה עובר בראשו. |
|
dushka
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אחד הספרים האהובים עלי
או לפחות שהשפיעו על צורת החשיבה שלי לזמן מאוד ארוך על אף שאני מסכימה שיש בו גוון מניפסטי והוא מייצג תפיסה שלמרות עמימותה היא מאוד קיצונית. הניסוי אמנם היה רצוף כוונות טובות אבל החמלה והנינוחות, ההכרחיים, לדעתי, בכל עשייה חינוכית נשכחו בדרך.
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי את הדרוגים
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
קשה, לדעתי, לבין את הראש של הוג
גם בספריו האחרים.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת