ביקורת ספרותית על נתניה מאת דרור בורשטיין
ספר בסדר

---

"נתניה" הוא אחד מהספרים האלה שלא ניתן לדרג או לבקר בקלות. מצד אחד, אוכל להדגיש את הכתיבה של דרור בורשטיין - איך התחלתי לקרוא את הספר בטעות ומהר מאוד נמשכתי אל המשך הספר הקטן. אוכל לדבר על הצד המדעי המרתק של הספר - אין הרבה כאלה בספרות (ישראלית או בינ"ל...). ומהצד השני, אפשר להתאכזב בכך ש"נתניה" סתם עוד חצי סיפור חיים חסר משמעות, עלילה, סיפור, פאונטה, וכו'. ואכן, "נתניה" מתאים לשתי הגדרות אלו.

הבעיה העיקרית בספרו של בורשטיין זה חוסר העיקר הטוטלי. יש ספרים חסרי משמעות ועלילה רבים, אבל יש בהם משהו שמושך את קורא וגורם להם להמשיך לקרוא. ב"נתניה" פשוט אין כזה דבר. הדבר היחידי שמחזיק את הספר זה הכתיבה של בורשטיין. הוא כותב יפה אבל ביעילות - במין פלצנות פרקטית, הפופולרית בספרות הישראלית הצעירה יותר.

יש שני מישורים ל"סיפור" ב"נתניה" - הילדות של בורשטיין (לרוב סיפורים על סבו) ועל ההיסטוריה המדעית של כדור הארץ וקצת אסטרונומיה. אין כל כך קשר בין השני מישורים ולא כל כך ברור למה בורשטיין החליט דווקא לכתוב על נושאים אלו. הקטע המדעי מרתק, אך מצומצם - לרוב, בורשטיין מצטט סופרים ומדענים אחרים. זה אמנם מאוד מעניין (במיוחד כשצצה לבורטשיין פתאום דעה אישית ומקורית), אבל זה מרגיש קצת חסר טעם. שאלתי את עצמי כל הזמן: למה לקרוא את זה?

בעיה נוספת זה שאין לבורשטיין משהו מקורי במיוחד להביא לקוראים, חוץ מהמדע. וגם זה מצומצם מדי בספר הקצרצר הזה שזה לא מתבטא כל כך טוב. זאת לא אוטוביוגרפיה, אבל זה גם לא רומן. זה משהו בין-לבין שאולי יכול לפעמים להצליח, אבל משום מה, למרות שקראתי את נתניה במהירות, לא הרגשתי שזה ספר טוב במיוחד. ספר מיוחד. ספר מעניין. אבל ספר שמנסה יותר מדי.

אני מרוצה שקראתי את "נתניה". למדתי קצת יותר על עולם קטן מאוד (עולמו של בורשטיין) והיה לי מעניין מאוד לקרוא ספר "אחר" מאוד מהרגיל. "נתניה" הוא ספר בסדר-בינוני - אפילו מומלץ לחוג ספציפי מאוד של קוראים - אבל אמנם הוא ספר מיוחד, לא הכי משתווה לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של ביבליו
» ביקורות נוספות על נתניה