ביקורת ספרותית על חשמלית ושמה תשוקה מאת טנסי ויליאמס

---

לא מאמינה שאין ביקורת על המחזה הזה, או לפחות איזה טוקבק על הסרט...
על טנסי ויליאמס למדתי בבית ספר, אבל את הספרון הזה מצאתי במקרה ובתקופה ה"יאללה-לקרוא-המון-מחזות" קראתי גם אותו.
המחזה נהדר, מפני שכל פרט לידיעת התפאורן והשחקנים מצוי שם.
זה בנוי לבמה, זה בנוי לדרמה ובעיניי דמיוני לא ראיתי את מרלין ברנדו, הכל נוצר מחדש ובעברית.
בספרון אין ביקורת כלפי אף אחת מהדמויות, למרות שהחסרונות שלהן זועקים לשמיים- אי אפשר שלא לרצות לנער את סטנלי השיכור, את אישתו המאוהבת שמאפשרת לו להתנהג בחזירות, את אחותה בלאנש הדיווה הגדרנית שמהרגע הראשון רציתי לסטור לה על היותה סטאוטיפ מזדקן, אבל לאט לאט התגלה העבר שלה וממש רציתי שיהיה לה סיכוי.
זה עולם של נשים מול גברים ולאף אחד אין סיכוי, זה מה שצרב לי מהספרון הקקטן הזה.
ניו אורלינס בכל הכוח עם מוזיקת רקע ועלילה קטנה שמתאימה לרוח העיר, רק חלק קטן מאוד מאוד ממה שהיא באמת.
לא הכל מסתיים בטוב, אבל אלו החיים, לא?

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על חשמלית ושמה תשוקה