ספרה של לורנצה מאצטי השמים נופלים, שהיה אחד הספרים האהובים על פדריקו פליני, הוא יצירה מיוחדת במינה הנמצאת על הגבול שבין הרומן לאוטוביוגרפיה.

הספר מספר בגוף ראשון על ילדותן של שתי אחיות יתומות – בייבי ופֶּני - המאומצות על ידי דודיהן מטוסקנה, קרובי משפחה של אלברט איינשטיין. הסביבה בה גדלו הייתה מלאת חום, מוזיקה, משחקים ודמויות משונות ביותר. התקופה היא מלחמת העולם השנייה, בזמן שלטונו של מוסוליני, כאשר הגזענות פורצת בקרב האוכלוסייה והכנסייה.

מאוחר יותר, אנשי האס-אס מגיעים אל ביתם של משפחת איינשטיין-מאצטי כדי להשמיד את צאצאיו היהודים של המדען לפי הוראה ישירה של אדולף היטלר. בעוד רבים מבני המשפחה נרצחים, האחיות - המשתייכות לחלק הנוצרי של המשפחה - שורדות.




למרות שהאירועים המסופרים ברומן הִנם קשים ביותר, הטקסט מדבר על אושר בלבד. הוא כתוב בעדינות רבה, בחוכמה, בהומור חד ובליריות יבשה – מן המאפיינים הבולטים של הספרות האיטלקית מהשורה הראשונה. השמים נופלים יצא לאור בשנת 1961 בבית ההוצאה היוקרתי "סלריו", זכה להצלחה רבה וזיכה את הבמאית והסופרת לורנצה מאצטי בפרס ויארג'יו. הספר עוּבד בשנת 2000 לסרט קולנוע בכיכובה של איזבלה רוסליני. הסופרת והקולנוענית לורנצה מאצטי, קרובת משפחה של אלברט איינשטיין, נולדה בפירנצה ב- 1928 . היא התייתמה בגיל צעיר וגודלה על ידי דודהּ ודודתה בטוסקנה. בשנת 1944 נרצחו דודתה ובנותיה בידי ה- SS , ודודהּ התאבד כעבור שנה.

בשנת 1950 עברה ללונדון והחלה ללמוד קולנוע בבית הספר "סלייד" לאמנות. בהמשך הצטרפה לתנועת " Free Cinema " לצד לינדסי אנדרסון, טוני ריצ'רדסון ועוד. בעקבות עיבודה הייחודי לספרו של קפקא הגלגול, ניתנו לה הזדמנויות הפקתיות בווסט אנד של לונדון, ומשם הדרך לפסטיבל קאן הייתה קצרה.

מאצטי שבה לאיטליה, וב- 1959 קבעה את מגוריה ברומא, שם היא חיה עד היום. בין ספריה: בזעם (1963) ואוצ'יני איל פדרה א לה מדרה (1967).