ביקורת ספרותית על גוף שני יחיד מאת סייד קשוע
ספר בסדר

---

הספר הזה כאילו עוסק בחברה הערבית ישראלית ומספר את סיפורם של שני בחורים כל פעם מנקודת מבטו של אחד מהם עד שמתחברים הסיפורים שלהם.
עם הנקודה הזאת, שחיברה בניהם כביכול, היתה לי טיפה בעיה. היא לא נראתה לי מציאותית כל כך והבחירות של אחד מגיבורי הספר בעקבות הדבר הזה היו נראות לי חסרות כל בסיס והיגיון פנימי.(תסלחו לי אם אני לא ברורה זה חלק שקשה לעסוק בו בלי ספויילר..)

קראתי כאן בביקורות שיש בעיה עם הזמנים שהספר קופץ בניהם ושהסיפור מזכיר יותר מידי את סדרת הטלויזיה "עבודה ערבית". אני לא חשבתי ככה.
הספר ברור מאוד. קולח.שומר על קו עלילה אחיד אבל הוא גם לא הזכיר לי את הסדרת טלויזיה שלדעתי הרבה יותר שנונה ומצחיקה. הספר פשוט יותר דכאוני.
כתבתי בהחלה שהוא "כאילו עוסק בחברה הערבית בישראל" בגלל שהוא אמנם עוסק בזה אבל לא ממש למדתי משהו. היה נראה לי שהוא רק מחזק סטריוטיפים שכבר קיימים ולא ממש חודר לדברים שאנחנו לא יודעים כך שמבחינתי הסיפור יכל היה לעסוק בכל מגזר ובכל רקע.

העמוד האחורי בספר לדעתי עושה ספויילר גדול לספר הואיל והוא לקוח ממש מהעמודים האחרונים של הסיפור ועדיף יהיה לכם אם תמנעו מלקרוא אותו בכלל.

יוצא שבסכימו של דבר לא נשארתי עם הרבה: סיפור כתוב נחמד, צורת כתיבה יפה אבל גם מבחינת הדמויות ומה שמניע אותם וגם מבחינת הרקע שלהם מצאתי את עצמי מעלה ספקות האם באמת יכולים הדברים להיות כך במציאות.
אין לי בעיה עם ספר שלא מתיימר להציג מציאות ונותן לדימיון להשתולל אבל הספר הזה כן נראה שבא לספר משהו אמיתי וללמד את כולנו דבר מה ואני מרגישה כמו תלמיד שהוציאו אותו מהשיעור דקה אחרי שהתחיל.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על גוף שני יחיד