ביקורת ספרותית על גוף שני יחיד מאת סייד קשוע
ספר מעולה

---

הספר מורכב משני סיפורים נפרדים שבסופו משתלבים זה בזה.

הסיפור הראשון הוא של עורך דין ערבי. הוא לא מוצג בשמו הפרטי - לאורך כל הספר הוא נקרא 'עורך הדין'. יום אחד הוא מגלה פתק בספר 'סונטת קרוייצר' מאת טולסטוי – ספר משומש שקנה בחנות ספרים. הפתק כתוב בכתב ידה של אשתו, וממוען לגבר אחר. זה גורם לו לחשוד שאשתו בוגדת בו. מצד אחד זהו ערבי משתכנז, נאור, עשיר, בעל משרד מצליח ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים, שמנסה להיטמע בישראליות. ומצד שני, ערבי עם הסטראוטיפ של הכבוד ורגשות נקם באשתו בגלל החשד כלפיה. הוא מנסה לחקור איך הגיע הפתק הזה אל הספר שהוא קנה, וכך זה מתקשר אל הדמות המרכזית בסיפור השני שבספר. הדמות הזו של עורך הדין הזכירה לי את דמותו של יוסף סוויד בסדרה 'התסריטאי'. גם בסדרה וגם בספר הגיבור הוא ערבי משתכנז מצליח. ואם אני זוכר נכון, אז גם בסדרה, כמו בספר, הוא ישן כל לילה בחדרה של הבת שלו, והבת ישנה במיטה עם אמה. נראה גם שהבחירה בספר 'סונטת קרוייצר' (לא קראתי) לא היתה מקרית – שם מסופר על אדם קנאי שרצח את אשתו לאחר שזו בגדה בו.

הסיפור השני הוא של ערבי צעיר, שמו אמיר, שרק סיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. הוא מוצא עבודה בהשגחה בשעות הלילה על צעיר יהודי בשם יונתן, בשכונת בית הכרם בירושלים. יונתן משותק, בתרדמת - שוכב במיטה עם מזרון ביצים, ללא יכולת לזוז, לדבר, ולתקשר. אמיר מועסק שם במשך כמה שנים, במהלכן הוא רוקם קשר רגשי עם אמו של יונתן, ואט אט לובש את זהותו של בנה. כאן זה מזכיר את דמותו של הערבי מהסרט 'הערבים רוקדים'.

הספר בנוי משבעה פרקים. הגיבור בפרק הראשון הוא העורך דין. הסיפור שלו נכתב בגוף שלישי. הפרק השני מוקדש לאמיר. הוא נכתב בגוף ראשון– מפיו של אמיר. ואח"כ בכל פרק חוזרים לאחד משני הגיבורים האלה לסירוגין, כאשר הסיפור של העורך דין מובא בגוף שלישי, והסיפור של אמיר מובא בגוף ראשון. בפרק השביעי והאחרון משתלבים הסיפורים זה בזה.

בספר זה, כמו ביצירות אחרות של סייד קשוע (עבודה ערבית, התסריטאי, ערבים רוקדים ועוד) עוסק קשוע במציאות המורכבת של ערבי-ישראלי ומשבר הזהות הנגזר ממציאות זו במדינת ישראל, אשר לעיתים בגינו נראה כי מתנסחת השאיפה להפוך ליהודי. באחד הפרקים הוא אף כותב את מחשבתו של אמיר ביחס ליהודים: 'אני רוצה להיות כמוהם'. הספר עוסק גם בפערים בתוך החברה הערבית עצמה, ומדבר על ההבדלים בין הערבים תושבי המשולש לבין אלה המגיעים ממזרח ירושלים או מהגליל.

הסיפור מעניין, כתוב ברגישות, בשפה קלילה.

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על גוף שני יחיד