ביקורת ספרותית על גוף שני יחיד מאת סייד קשוע
ספר טוב

---

יש כמה דברים שאהבתי בכתיבתו של סייד קשוע ויש כמה דברים שהפריעו לי. אתחיל מהדברים הפחות טובים. הפריעו לי המעברים בין "מספר היודע הכל" בסיפורו של עורך הדין לבין השימוש בגוף ראשון בסיפורו של העובד הסוציאלי. למרות שככל הנראה כוונת המחבר היה לחבר את הקוראים בכוח לסיפור השני, על כן שימוש אינטימי יותר בגוף ראשון, לא הצלחתי להתחבר אליו, אל התלבטויותיו ואל הלך נפשו. מצד שני, העובדה כי לאורך כל הספר "מחבר היודע הכל" מתייחס לעורך הדין ללא התייחסות לשמו, מנעה ממני להתחבר גם לדמות זו.
למרות הביקורת, היו גם לא מעט דברים טובים. הכתיבה יפה וזורמת, השליטה בשפה מעוררת התפעלות, בעיקר מפרי עטו של מישהו שזו לא שפת אמו. אהבתי בעיקר את יכולתו של קשוע לתאר תקופות, חפות מסימני זיהוי מבחינת הזמן, כך שלא ניתן להבין אם מדובר על כאן ועכשיו או על העבר. הספר פתח לי צוהר צר לחייהם של ערביי ישראל, להלך רוחם, לגזענות שקיימת גם בינם לבין עצמם. דרך מחשבותיהם של שני הגיבורים הראשיים, ניתן ללמוד כיצד חלק מהאוכלוסייה הזו, רואה אותנו, את היהודים.
סה"כ ספר מעניין, לא מאוד מורכב ולא חף מבעיות.
אגב, הכריכה האחורית וגם תיאור הספר כאן בסימניה אכן מהווים ספויילר ענק לסוף העלילה ומי שרגיש לספויילרים מוטב לו להימנע.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על גוף שני יחיד