ביקורת ספרותית על סיפורים (שוקן, 1993) מאת פרנץ קפקא (חובב ספרות)

ביקורת ספרותית על סיפורים (שוקן, 1993) מאת פרנץ קפקא
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שני, 13 בספטמבר, 2010
ע"י חובב ספרות

קראתי את הספר לפני שנים וחזרתי אליו שוב בערב ראש השנה בעקבות כתבה שפורסמה במוסף "תרבות וספרות" ב"הארץ" שכותרתה: "החבר של החבר של קפקא". קפקא (להזכירכם) הוא אחד הסופרים האירופים החשובים ביותר של המאה ה-20.

הספר מכיל את סיפוריו המפורסמים: "הגלגול", "גזר הדין", "במושבת העונשין", "רופא כפרי" וגם פרוזה קצרה("פרקי התבוננות") שהם למעשה מסות קצרות, יפות ומרגשות. "במרכזם של הסיפורים, כמו בשאר כתביו, עומד האדם האובד מול מציאות הקיום הבלתי מובנת".
חשוב לציין, שסיפוריו הנוספים: "המשפט", "הטירה" וכתבים נוספים, ראו אור רק לאחר מותו בזכות מכס ברוד(ידידו הקרוב מכולם) שלא מילא אחר צוואתו לשרוף אותם. מן הסתם השכיל להבין איזה אוצר נמצא בידיו.

קפקא מטיב לייצג את האבסורד בסיפוריו, שבו האדם לא מבין על מה ולמה כל הרעש והמהומה סביבו. סיפורו המאקברי "במושבת העונשין" בולט במיוחד בהקשר זה, בו מסופר על אדם שלא כיבד את הממונה עליו ונידון למיתה ע"י מתקן עינויים מבלי להיות מודע לכך ומכאן כמו בשאר סיפוריו נגזר המושג הידוע לכולם בשם "סיפור קפקאי".

מצאתי לנכון לצטט קטע מהכתבה,(לקוראיו המושבעים אני ממליץ לקרוא את כולה באתר האינטרנטי של "הארץ") שבה מגולל בפנינו אהרון מגד בן ה-90 (עד 120) את שיחותיו עם מכס ברוד על קפקא חברו. "הרומאנים והסיפורים של קפקא כולם משלים אירונים, שמסמנים כביכול את הקומדיה האנושית. נדמה כאילו כתב אותם - אפילו את המאקבריים ביותר - כשגיחוך על שפתיו, מתוך לעג להתנהלות האנושית. לאמיתו של דבר, מתחת לאירוניה הזאת אכל אותו יאוש עמוק, שמצד אחד משך אותו לעבר רצון התאבדות, ומצד שני הטה אותו אל חמלה גדולה על המין האנושי".

בהתקרב יום הכיפורים מצאתי גם את התייחסותו ליום הקדוש. וכך אמר מכס ברוד: "קפקא התרשם רע מהווי בית הכנסת האורתודוקסי, אבל הדבר המפתיע ביותר, המעיד על הסתירות העמוקות בנפשו, ועל יחסו האמביוולנטי לאמונה באלוהים - הייה המשפט המדהים שכתב ביומנו ב-1915, לאחר שנמנע מללכת לתפילת כל נדרי בערב יום כיפור של אותה שנה". "לא ללכת לתפילת כל נדרי בערב יום הכיפורים, הוא בבחינת איבוד לדעת".

מישהו כבר אמר שצריך ואפילו חובה קפקא אחד בבית ?

24 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של חובב ספרות
» ביקורות נוספות על סיפורים (שוקן, 1993)

טוקבקים

+ הוסף תגובה

עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) היה לו גם חשבון לא פשוט בכלל עם אבא שלו. אם היה לו אבא טוב יותר, הוא היה כנראה מרויח חיים יותר מאושרים ויתכן שאנחנו היינו מפסידים סופר גדול. אין רע בלי טוב, ולהיפך.
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 15 שנים ו-1 חודשים) אין כמו קפקא.
חובב ספרות	חובב ספרות (לפני 15 שנים ו-1 חודשים) תודה לכולם, ולתום בפרט!
תום	תום (לפני 15 שנים ו-1 חודשים) ביקורת יפה מאוד:)
פולי	פולי (לפני 15 שנים ו-1 חודשים) אני חושבת שחובה הרבה יותר מאחד, הוא היה אחד הסופרים הטובים ביותר.