הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 ביוני, 2022
ע"י tHeDUDE
ע"י tHeDUDE
קראתי לפני שנים ותהיתי, איך לא נתתי כבוד לאחד הקבצים האהובים עליי? אז ובכן חברים עשינו זאת. להגיד שלקפקא היו דאדי אישיוז זה אנדרסטיימנט. לא באמת ידעתי באיזה משפט לפתוח את זה, שכן קפקא היה לי להשפעה ענקית לקראת סוף התיכון, שזה מדאיג. אבל אולי נראה לי שבא לי להדגיש את הצד שלי בעניין. דיוויד פוסטר וואלאס ז"ל כתב על זה מסה שלמה. אבל פרנץ קפקא כותב ממש מצחיק.
עזבו את "המשפט" ששחור יותר מתקופת סוף השירות שלי, עזבו את הבירוקרטיה האכזרית שנהיית רלוונטית מיום ליום. עזבו את כל התסכולים, האכזבות, האהבות הנכזבות וכל שאר פינוקים לסיפור חיים דרמטי וכואב. בן אדם מילולית התחיל את הסיפור שלו בעיקר. בלי הקדמות. גרגור קם ונהיה ג'וק ענק מגעיל.
וזה נהיה טוב יותר בחלק הראשון. אני לא הצלחתי להבין איך אנשים לא רואים בזה איזה תסריט של וודי אלן, או פרק ממש קורע של סיינפלד שכל הסחלה קורה לג'ורג' קוסטנזה. הנה יהודון שכלל את ההומור היהודי אשכנזי עד הסוף והעלה אותו לדרגת האמנות. על הדרך, גם הותיר את המחשבות שלו על כמה הוא פגוע ולא יכול לסמוך על אף אחד כולל המשפחה, כי כולם נוטשים אותו ומי לא הרגיש ככה בחייו כשהוא היה טינאייג'ר מחוצ'קן? בכל מקרה עזבתי,
הגעתי ל"מושבת העונשין". אחד ה-סיפורים, תתבעו אותי קראתי אותו אחרי הקטע ההוא של זאפה שדרש שלא נקשיב לו עד שקראנו את הסיפור. הסיפור הזה בא לי ככה אחרי שנהייתה לי דודא בזמן שאני לאט לאט מגשש בעולם הספרות. קפקא פה, קפקא שם. קפקא, קפקא, קפקא בכל מקום. אמרתי חייב לנסות. ובהתחלה, לא שמתי לב.
הסיפור היה כל כך אפל וכל כך שחור משחור שלא יכלת להפסיק לחשוב על הסוף המצמרר ולתאר אותו בראש ולחשוב על המוסר השכל. האובססיביים מובילים את עצמם לאבדון שעמלו עליו בכל כך הרבה הנאה, השאלה לגבי המוסר לעונש מוות. בלה בלה בלה. זה מהמם כן? אבל המכונה בהתחלה מתקלקלת כמו איזה קרטון והנידון למוות והסוהר משחקים באיזו סצנה שנראה כאילו מדובר בילדים בני 6.
אוקיי לא רק צחוקים. "תנים וערבים". מישהו מאירופה בתחילת המאה העשרים כוץב סיפור שהוא אלגוריה על היהודים והערבים בארץ ישראל. והוא סיפור חזק בלי קשר לנושא שלו. "רופא כפרי" גורם לך לתת כאפה לאבא של פרנץ שגרם לו להרגיש כאילו לאף אחד לא יכאב כשהוא ילך. כנ"ל על "אמן הצום".
מה עכשיו אני אפרט על הכל? אבל כל כך שמח שהתחלתי לכתוב פה בלי שמץ של מושג איך אני אתמצת את הגדולה של הכתיבה של קפקא, מבלי לסיים עם החוסר יכולת להקליד אות. וזה התגלגל (סליחה לא התכוונתי למשחק מילים) לאסוציאציות שלי כלפי מלך האבסורד. טוב יש עוד שניים אבל נגיע אליהם.
אבל אף אחד לא עשה את זה מנקודת מבט כל כך פסימית עם הומור יהודי שאי אפשר שלא להיסחף. זה משהו בו שמראה שהוא אמן סיפור קצר. והמבט שלו על החיים בהחלט נורא, אבל מי יכול להאשים? ומי יכול להאמין שזה ממש קליט ומעורר רצון לקרוא את כל העבודות שלו. ותודה לאל שלא עשיתי את זה באותו זמן כי הייתי בפייז דיכאוני של הישמור.
אבל קפקא גם מצחיק בנוסף להיותו קודר וחשוב. זה מה שאני לוקח ורוצה לספר לכם. יאללה תקראו קפקא. לא הזיק לאף אחד.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
ראסטה, לגמרי. יש כל כך הרבה יותר דברים מענגים.
|
|
|
אודי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אחלה קפקא ואחלה ביקורת.
|
|
|
tHeDUDE
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות+צחוקים
|
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
כבר קראתי. ספר מצוין. אמן הצום בין האהובים עלי. דווקא אותי קפקא לא הצחיק עם הקדרות שלו אלא גרם למחשבות רבות.
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
סקירה טובה.
מקפקא התייאשתי, לפחות עכשיו. לא בלחץ לחזור אליו, אם זה יקרה אקרא את סיפורים שכבר התחיל להצהיב אצלי על המדף. |
|
|
tHeDUDE
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
איזה אושר!
|
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אני מתכננת לאמץ
את רצף המילים שהרכבת- 'של הישמור'. אהבתי מאוד את הסלנג. חייך אותי לקרוא. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אתה מתכוון למשהו כמו הטירה? עוד לא מצאתי משהו ירוד מזה.
כל כך סבלת שאתה סתם מתרץ לעצמך.
|
|
|
tHeDUDE
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
יחי ההבדל הקטן בין "סוף שירות" ל"תקופת סוף השירות"
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
חשבתי ש"סוף שירות" זאת סיבה למסיבה, כנראה הצטערת מאוד להשתחרר מצ.ה.ל ;))
|
|
|
אושר
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה the dude-כתבתי ביקורת מעמיקה על הטירה, ממליץ לך לקרוא.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
