ביקורת ספרותית על וודקה ולחם מאת מירה מגן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 ביוני, 2010
ע"י dyona


זהו ספר מכמיר לב. אני אוהבת את כתיבתה של מירה מגן. בחירת הנושאים, הנוגעים בכל אחד, הסגנון, השפה העשירה במשלביה השונים, הדימויים המקוריים – כל אלה מדברים מאוד ללבי.

גיבורת הסיפור (המסופר בגוף ראשון) היה עמיה, כלכלנית מצליחה בבנק אשר חייה עוברים טלטלה. בעלה, עורך הדין המוערך, מחליט לחפש את משמעות החיים אצל הדייגים באילת. גם עמיה אינה מסתפקת עוד בריבוע השמיים הנשקף מחלון משרדה בבנק ומבקשת לגעת ב"חיים האמיתיים". הם משכירים את דירתם הירושלמית המרווחת ועמיה, עם בנה הקטן נדב, שוכרים בית ישן במושב בפאתי ירושלים. היא מקבלת לידיה את ניהול המכולת שירשה מהוריה ניצולי השואה. העוזר שלה במכולת הוא אמג'ד, ערבי מהשטחים.

דמויות חדשות (אשר כמעט לכל אחת מהן סיפור חיים מטלטל) נכנסות לחייה של עמיה : אדון לוי, בעל הבית הקשה שלה, בתו שושנה ובנו עמוס, ידיד נעוריה שאול הרנוי, המדונה והכלב וודקה. כל הדמויות נמשכות אליה כמו פרפרים לאש ורק גדעון, בעלה, שאותו היא רוצה יותר מכל, הולך ונשמט ממנה.

התנהגותו של גדעון קוממה והרגיזה אותי לכל אורך הספר. בסוף הספר חלה התפנית והסתכלתי עליו באור שונה לחלוטין. זו גם הסיבה שכתבתי בתחילת הסקירה שלי שהספר הוא מכמיר לב.

הבעיות והמסרים שהעלתה מירה מגן בספרה עוררו בי מחשבות רבות שנמשכו גם זמן רב לאחר שסיימתי את הקריאה בו.

מומלץ בחום !

2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ