הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 במרץ, 2010
ע"י ~דניאל~
ע"י ~דניאל~
מרוב שהוא הזויי, הייתי מוכנה להגדיר אותו כמדע בדיוני ללא אקשן.
ספר טוב, הוא נכתב לא רע בכלל.
בסה"כ יש לאלגרה גודמן הזאת, דמיון מפותח מאוד.
נהנהתי. אבל לא מתתי על הספר הזה.
לדעתי, אלגרה היתה צריכה לקחת קצת יותר רחוק את כל סיפור אהבה של אונור והבן השני (שכחתי את השם שלו מרוב שהוא הזויי וטיפשי), ובאמת למתוח אותו קצת יותר, זה היה הרבה יותר מעניין ומציאותי.
*הספר נותן הרבה נקודות למחשבה.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת