ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 ביוני, 2009
ע"י י. קליש
ע"י י. קליש
לא צריכים להיות חדי עין כדי לקלוט את העצים השרופים המופיעים בעטיפת הספר, בצבע אפור כהה, והמרמזים על הדרך האפרורית והקשה להליכה - שלאורכה נמשכת העלילה.
לאורך קטעים רבים דמיינתי לעצמי את המראות המוכרים בחלק מסרטי המערב הפרוע בו מגיע הגיבור לעיירה נטושה בשעות הצוהריים הלוהטות שבהן העיירה נמה ואין איש ברחוב, פשוט רוחות רפאים בלבד. וכך, נראה לי, שהסיפור "מתחנן" לצאת אל האקרנים, שבהם יוכל לבוא - בעזרת במאי מעולה ובעל דמיון - ליתר ביטוי בצורה ויזואלית.
הדרך החרוכה, שמכוסה בשכבת אפר ובאוויר ערפיח, היא הפלנטה שבה מנסים אב ובנו לעבור מרחק עצום (כ-300 ק"מ) ברגל, כשהם דוחפים עגלת סופרמרקט, שבה כל ציודם - ההולך ואוזל.
על העגלה מורכבת מראה של אופנוע, שהרי כך יוכלו לראות מי יימצא מאחוריהם...
לנוף חרוך ולא מבטיח זה מצליח הסופר לצקת עלילה מעניינת שבה הוא שותל נהרות, בתים ועיירות, שבהם מתים רבים, והנמצאים בדרכם של האב ובנו, ומתוך ה"אין כלום" מצליח האב - מעין גרסת מק'גאיוור הטלוויזיוני, למצוא אוכל ולאלתר דברים העוזרים להם להחזיק מעמד עד לתחנה הבאה.
הדמויות מקסימות וכובשות, והשיחות שביניהן אינן ממריאות לגבהים פילוסופיים עמוקים, ודווקא בכך יתרונן.
סיפור העלילה מסופר בסגנון מיוחד במינו, דבר שדרש מהמתרגם (עבודה נפלאה) שימוש במילים ובמונחים שאינם בשפת היום יום. אביא מספר דוגמאות:
"...ומיזלג (לקח במזלג) חתיכת שינקן מושחם אל צלחתו..."
"...מדורה שתחם (שתחמם) את הזקן..."
"...הוא מצא סוודר לח והשתחל לתוכו... ומצא מעיל רוח והתרכסן לתוכו...ואיגדל את הכתפיות על כתפיו..."
"...פניו הרטובות הטנופות (המטונפות)..."
"...גימם גומות בחול..."
ולסיום קטע אחד מרבים, המשמש כמדיד לסגנון הכתיבה בכל הספר:
"כשהתעורר שוב כמעט היה מספיק אור לראות. הוא העיף את השמיכה מעליו ועמד וכמעט נפל. הוא ייצב את עצמו וניסה לראות סביבו ביער האפור. כמה רחוק הם הגיעו? הוא עלה לראשה של בליטת קרקע וכרע וצפה ביום המצטבר בהדרגה. השחר העצור, העולם הדלוח הקר. במרחק מה שנראה כחורשת אורנים, מגורמת ושחורה. עולם חסר צבע של תיל וקרפ. הוא חזר והעיר את הילד והקים אותו לישיבה. ראשו נשמט קדימה. אנחנו חייבים ללכת, אמר. אנחנו חייבים ללכת.
הספר משופע במשפטים מיוחדים הבנויים בצורה מעניינת, ורק הבאתי את "התוכנית היומית הכמעט קבועה" שלהם שבה מנסים הם לא להיתקל בפליטים "רעים" שייקחו להם את ציודם - במקרה הטוב.
למרות שהעלילה נראית על פניה משעממת - היא ממש לא כזו.
נהניתי מאוד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
