ביקורת ספרותית על הציפורים מאת טאריי וסוס
ספר לא משהו

---

מתיס והגה, זוג אחים שהתייתמו מהוריהם בילדות, חיים חיי דלות ואפרוריות בבקתה קטנה בלב לבה של נורבגיה. הגה, האחות הבכורה, לקחה על עצמה לפרנס את השניים מאחר ומתיס שקוע בעולמו הפנימי העשיר והנסער.

האחים כלואים ברוטינה אינסופית, בחיים שאינם חיים, באותה בקתה יום אחר יום, כאילו היו רוחות רפאים שניתק הקשר בינם ובין המציאות. אולם יום אחד, חל במתיס שינוי, הוא מתחיל אט אט לתפוס את הייסורים והריקנות שאוחזים באחותו, ואת זיקתו הישירה אליהם.

מתיס מוקף באנשים שערכם עולה על שלו (לתחושתו), אנשים שבניגוד אליו, ניחנו בחכמה. חלקם לועגים לו, ובכך מעצבים את דימויו העצמי ומטרידים את מחשבותיו. אולם יותר מכל, מעסיקה אותו אחותו, שמבחינתו היא כל עולמו, אשר מקרה יוצא דופן מזמן אליה אושר שמאיים על מתיס.

תו עדין של בדידות שזור בסיפור, כיאה לספרות הסקנדינבית.
נדמה כי טווח התפיסה החברתית של מתיס אינו תחום, באופן שפוגע מעט באמינות.

יצירה שדורשת סבלנות והכלה שאינם בידי בעת הזו,

אפילו לא שלושה כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על הציפורים