ביקורת ספרותית על חרשתא מאת יהודית קגן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 ביוני, 2024
ע"י וונדי פן


היי, המון זמן לא כתבתי כאן.
מצאתי את כתיבת הסקירות פוגעות במקצת בהנאת הקריאה, יצא שהתעסקתי במהלך הקריאה בשאלות כמו "מה אני חושבת על הספר, האם הוא ראוי לסקירה, מה אגיד עליו.." אז הפסקתי לכתוב ביקורות, וחזרתי סתם להנות מקריאה, אל דאגה לא הפסקתי לקרוא ובטח לא חדלתי מלקרוא ביקורות – ועל כך תודות רבות לכם ולכן על ההשקעה, בזכותכם הוספתי ספרים נהדרים לרשימה, ספרים שלא הייתי מגיעה אליהם בשיטוט בחנויות ספרים.

אז למה ה"חרשתא" (מארמית- מכשפה) גרמה לי לכתוב עליה?

בקצרה – אופיר היא בת שירות צדקנית וטהורה ששואפת להיות אולטרה צדקת, העניין הזה שהיא רואה שדים פוגע לה בתוכניות והיא יוצאת למסע "להציל את העולם" כפי שהיא רואה את זה. לצורך כך היא, חס וחלילה, לא גונבת מגילה בשם "חותם שלמה" אלא שואלת אותה, באישור הרב כמובן, עד שמשימתה תסתיים ואז תשיבה למקומה הטבעי במרתפי הספרייה הלאומית.
בדרך פוגשת את כל השמות הגדולים של עולם השדים מהמיתולוגיה היהודית, קופצת מירושלים ופאתי ירושלים, צפת, חיפה לאתרי ארכאולוגיה וערים נבטיות למיניהן. וכן יש שם איזה חייל משוחרר בלונדיני וממש לא דתי ברקע.

זוהי פנטזיה אורבנית בה הסופרת יצרה, לטעמי, עולם מעולה ואמין מאד על גבול ה"אמת או בדיה", הסיפור כמעט יכל לכתוב את עצמו, הרי יש לנו מיתולוגיה יהודית מרשימה ועתירה בשדים, מכשפים, סיפורים עתיקים, מסורות מאגיות, טקסים והכל בד"ץ! ובכל זאת, נוצר כאן סיפור קולח שחיבר את כל הסלט חצילים בטעם כבד קצוץ הזה ביחד. למרות העיסוק בשדים, הסיפור אינו קודר, ובהחלט יכול לעמוד גם בקטגוריית "נוער בוגר".

מכל השדים והרוחות, חיבבתי במיוחד את הורמיז, בן אשמדאי ולילית, ובכן אחד ממיליון בערך, שהוא הרע המוחלט, האויב המושבע, אבל עם אג'נדה מעוררת מחשבה אבל בשביל שלא נאהב אותו אז הוא עושה דברים ממש פויה לבני האנוש, אז אני לא יכולה לחבב אותו אבל אני קצת מסכימה איתו והוא גם כזה מענטש כזה.

אופיר טיפוס בלתי נסבל שבאמצע הספר לרגע חיבבתי אותה, זה לא החזיק מים והיא נשארה אופיר.
נקודות שהייתי רוצה לציין – ההרפתקה מעולה, הסיבה ליציאה להרפתקה מאולצת וסתמית, ושום תירוץ שניסו לתת לי במהלך הספר לא שכנע אותי שזו הייתה הרפתקה נחוצה.

מומלץ לכל פנטזיונר, לכל ישראלי שמאס בספרים ישראלים מסוג "הכל רגיש, אני מורכב, יש פה מעט עלילה והרבה מפכי נפש", ממש לא רק לדתיים (אנוכי חילונית עם נפש יהודית הומיה) לנוער בוגר, לסקרנים וחובבי שדים.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי (לפני שנה ו-3 חודשים)
מה יהודי בזה?
וונדי פן (לפני שנה ו-3 חודשים)
רץ - נפש יהודית הומיה זה מאד פשוט.
שבת זה יום משפחתי - גם אם נוסעים באוטו לפגוש את המשפחה. משפחה יכולה להיות גם חברים.
בפסח, מנקים את כל הבית - ניקיון אביב אחרי חורף - גם אם לא שומרים כשרות.
בחודש תשרי - יחד עם השינוי בטבע, יש שינוי קטן שמתחולל בנו, ציפיה למשהו חדש, חשבון נפש, האטה, התכווננות. גם בלי לצום למשך 25 שעות וכיוצא בזה.
וונדי פן (לפני שנה ו-3 חודשים)
היי זשל"ב! תודה - אנסה
רץ (לפני שנה ו-3 חודשים)
אנוכי חילונית עם נפש יהודית הומיה -אהבתי את ההגדרה- איך זה בא לביטוי?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-3 חודשים)
מזדהה איתך לגבי הפסקה הראשונה. הפתרון הוא לחשוב כלום במהלך הקריאה, להנות מהספר, ואז אחרי שמסיימים מתעסקים עם כל השאלות האלה. והמילים כבר זורמות מעצמן גם אם את לא חושבת מה לכתוב תוך כדי.
וונדי פן (לפני שנה ו-3 חודשים)
היי מעין! הופתעתי שלא ראיתי סקירה על הספר כאן. זו הסיבה שכתבתי עליו. תקראי ותהני.
תודה שהגבת :)
מעין (לפני שנה ו-3 חודשים)
חיכיתי לביקורת על הספר הזה, הגעת בול בזמן! מקוה לקרוא אותו בקרוב.
סקירה כיפית ומסקרנת, תודה רבה :)
וונדי פן (לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה מסמר עקרב, משאלת לב ויעל הר.
yaelhar (לפני שנה ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת, נהניתי לקרוא.
לגבי הקשר בין ביקורות לקריאה - מציעה לך להתעלם לגמרי מנושא הביקורת, עד שתגיע שעתה להיכתב. זה מה שאני עושה. אשמח אם תנסי את זה, כך שנוכל להנות מהביקורות שלך בלי לקלקל לך את הכייף.
מִשְׁאלת לֵב (לפני שנה ו-3 חודשים)
איזו ביקורת כיפית, עוררת את הסקרנות שלי.
מאוד מזדהה איתך לגבי ההשפעה הממכרת והלעיתים-הרסנית של כתיבת ביקורות על הנאת הקריאה, ובכל זאת אני מקווה שתחזרי מדי פעם לכתוב כאן כי מאוד נהניתי מהסקירה הזו :)
מסמר עקרב (לפני שנה ו-3 חודשים)
אהבתי מאוד את הביקורת הזו.
טוב שחזרת לכתוב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ