ביקורת ספרותית על חרשתא מאת יהודית קגן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 ביולי, 2025
ע"י yaelhar


#
הנה כמה דברים שלא ידעתם על שדים: יש המון מהם. מהמון סוגים, גדלים ויכולת גרימת נזק. הם מחולקים לפי מעמד, בדיוק כמו בני האדם. הם אמנם מאריכי חיים, אך גם נולדים ומתים כמו בני האדם. ובמותם יושבים עליהם שבעה, כמו על יהודים מתים, רק שהשבעה של שדים אורכת 6 ימים. הנזקים שהם יכולים לגרום לבני אדם עולים ומתעצמים. מפצעים ומכאובים, שנרפאים בסוף ועד תאונות והרס. (אז תפסיקו להאשים את השר לביטחון לאומי במעשה ידיהם של השדים). הם מדברים בארמית (או במין עברית שמתחזה לארמית) הם אוהבים לנהל משא ומתן ואי אפשר להפריד אותם מבני האדם, אם כי אפשר לקבוע כללים, לכתוב אותם במגילות מכושפות ולאפשר לאנשים ולשדים לחיות זה לצד זה, עד שמישהו מחליט שהוא מתחיל מלחמה בתקווה שתהרוס את הצד השני. [כמו שאנחנו יודעים בעולמנו האמיתי, יש מרחק עצום בין שאיפות האגו לביצוען. הריסת האוייב לרוב אינה דומה לחזון, עם או בלי לחשים וכישופים וחיל אוויר]

זה ספר שגרם לי הנאה רבה בקריאתו, למרות שפקפקתי בסיכוי. כי מה לי ולסיפור פנטזיה(!) ישראלית(!) [מי שניסה, כמוני את "תחנה מרכזית" של תדהר והתאכזב, יבין ללבי...]. מה לי ולבת שירות לאומי דתייה, שגדלה מוגנת בבועה ובטוחה שהיא מכירה את העולם ויש בידה מזור לתחלואיו. היא יכולה להציל את העולם (כי "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם שלם") ובסיפור הזה היא מצילה כמה נפשות מישראל ומשנה את מסלול העניינים באופן מעורר השראה. בספרות הפנטזיה זה יכול לעבוד. הספר כתוב היטב, הסיפור מאוזן, לפעמים מותח, לפעמים מעניין. הוא אמין כשמדובר בדמויות בלי תיאורים חיצוניים שלהם, למעט מה שהם לובשים: היא סנדלי שורש(!) וחצאית ג'ינס והוא חולצת סוף מסלול גזורה ומכנסי ג'ינס. אם תהיתם – הם לא יתחלפו בביגוד. לא יקרה.

זה ספרה הראשון בעברית של יהודית קגן. שכתבה לפניו סיפורים ואף קטפה פרסים ומועמדויות לפרס. היא כותבת יפה אם כי כשהיא נתקלת בבעייה בסיפור שלה – היא מדלגת מעליה באלגנטיות, או מחטטת בכיסים ומחפשת איזו סיכת ביטחון או אולר שנשכח שם. קראתי פה כמה ביקורות שהיללו את הספר, וגרמו לי להשיגו במבצע ב'עברית'. אני מודה לקודמי שכיוונו אותי לספר ומצטרפת לדעתם. זה אולי לא הארי פוטר אבל יש בו גיבורה שטרם פגשתם כמוה, סיפורי שדים שמבוססים על המיתולוגיה היהודית וגם שפה מתה, שמחכה לאיזה בן-יהודה שיקים אותה לתחייה.


34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, מירה.
מקווה שתהני כמוני.
Mira (לפני חודש)
תודה על הביקורת, מחכה לי בסבלנות
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, פרפ"צ
יש בעולם המון אמונות שברובן אני לא מאמינה. מצד שני כייף גדול לקרוא בלי להאמין.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
בשבילך שדים זו פנטזיה, אבל יש כאן כאלה שמאמינים בהם ברצינות, והכוונה לא רק לתושבי דרום הר חברון.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, גלית.
אם מישהו מבין ללבי בנושא הזה, זו את.
yaelhar (לפני חודשיים)
חן חן, אנקה
נכון. זינגר מבסס חלק מסיפוריו על המיתולוגיה המבוססת על סיפורים עממיים וגם כנראה על חלקים פחות גלויים במסורת היהודית.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, דן
אכן, נראה שחלקים מהסיפור מבוססים על חוויותיה האישיות של הסופרת.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, שין שין. גם בזכותך.
גלית (לפני חודשיים)
מבינה לרוחך - רק עם "איש שוכב חולם"
אנקה (לפני חודשיים)
סקירה חמודה לאללה :) סיפורים על שדים ושדות מזכיר לי את הכתיבה של בשביס זינגר.
דן סתיו (לפני חודשיים)
YAELHAR נהניתי לקרוא את הסקירה המבריקה שלך. לא שמעתי על הסופרת ועל התחום שלה. נראה כי גם לסופרת יש סיפור חיים מעניין.
שין שין (לפני חודשיים)
ספר כיפי. שמחה שנהנית!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ