ביקורת ספרותית על רקורסיה מאת בלייק קראוץ'

---

מה כותבים על ספר שכמעט כל דבר שאכתוב עליו יהיה ספוילר?
מדענית שתחום המחקר שלה הוא הזכרון האנושי ושוטר נטול חיי משפחה, שכן בתו היחידה נהרגה בתאונה ונישואיו לא שרדו את הטרגדיה, משתפים פעולה ומנסים להציל יחד את העולם מפני איום שאי אפשר לפרט פה.
התרשמתי מביקורות שזה מותחן מקורי וחכם, וזה בסך הכל נכון.
אם להיות קטנונית, הוא אולי פחות מקורי מכפי שנראה ממבט ראשון ויש לא מעט יצירות שעוסקות בנושאים שהוא עוסק בהם, אבל השילוב שהוא יוצר בין נושאים בכל זאת ייחודי.
הוא בהחלט מותח, ודי חכם, לפחות אם לא מתעקשים לנסות להבין את ה"מדע" מאחורי הרעיונות שלו.
אז האם יצליחו זוג הגיבורים שלנו להציל את העולם?
אני מודה שעניינה אותי יותר השאלה האם בכלל אפשר להציל את העולם, כשהנחת העבודה היא שלהצלת העולם נדרש ביטול קיומה של טכנולוגיה חדשה ומסוכנת.
בתקופה הנוכחית זוהי הבינה המלאכותית שמציפה את הפחד של מה יהיה, איך האנושות תתמודד, איך עוצרים את הטכנולוגיה מהר לפני ש-
אבל אין חדש תחת השמש, טכנולוגיות חדשות מייצרות חרדות ואף איומים אמיתיים על עתיד האנושות מאז ומעולם.
הספר אפילו מתייחס לנקודה הזאת:
"בהתחלה הוא יהיה הרסני, כמו כל קדמה, כמו שהמהפכה התעשייתית הובילה לשתי מלחמות עולם. כמו שההומו ספיאנס הכחיד את האדם הניאנדרטלי. אבל אתה רוצה להחזיר את השעון לאחור גם לגבי כל מה שהקדמה מציעה? אתה יכול בכלל? הקדמה היא בלתי נמנעת. והיא כוח חיובי"
זהו, כמובן דבר הנבל...
נניח שעצרתם את המצאתה של טכנולוגיה מסוכנת, האם ניתן לעצור את המצאתה לנצח?
מהרגע שהטכנולוגיה התקדמה מספיק לשלב שבו ניתן להמציא משהו, הרעיון שהמצאתו תלויה רק באדם אחד ויחיד גאון ככל שיהיה נשמע לי לא סביר, והנה ספוילר אמיתי: לזה הספר לא מציע שום פתרון.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על רקורסיה