ביקורת ספרותית על רקורסיה מאת בלייק קראוץ'
ספר לא משהו

---

זה לא ספר לקריאה. זה תסריט. וככזה כדאי שתחכו לסרט.
קניתי את הספר הזה אחרי שקראתי כאן באתר את הביקורות הטובות עליו, כשהבנתי שהוא מתאר נושא אהוב עלי: רבדים בזמן ועולמות מקבילים, אבל כאמור התאכזבתי. ברגע שהופיע "הכיסא", שזה די בהתחלה, ניחשתי שזה רק ילך וידרדר, ולצערי צדקתי. כי אם צריך כיסא, אז בטח מישהו ישתלט עליו, ותתחיל מלחמה בין טוב לרע, כמו בכל סרט אקשן הוליוודי, וכך אכן זה מתואר כאן בספר. ובקיצור, הרבה אקשן ומעט מאוד תובנות על הזמן.
הלנה סמית ממציאה כיסא כדי לשחזר את זיכרונות אִמהּ החולה באלצהיימר, כדי להיטיב עם האם. (ובמאמר מוסגר, בלי קשר לספר, אומר שגם זה הרגיז אותי, כי אם רוצים למגר אלצהיימר צריך למצוא דרך לנתב את הזיכרונות בתוך המוח, ולא לנתב אותם דרך מחשבים ושלל מכשור חיצוני). כדי לקבל תקציב היא מסכימה לתנאים של ביליונר אחד, שכמובן מפקיע ממנה את ההמצאה, כי מסתבר שההמצאה הזאת יכולה להחזיר אנשים ואירועים לעבר, ובכך לשנות את המתרחש בעולם. במקביל יש את בארי סאטון, בלש משטרה, שחוקר תסמונת של זיכרונות אבודים, שאנשים מתאבדים בגללה, ובעקבות החקירה הוא נפגש גם עם הלנה.
וזהו התוכן העיקרי, שאר הספר פשוט מקפץ ממקום למקום ומתקופה לתקופה, בדומה לסרט "הכל בכל מקום בבת אחת" שיצא בשנה שעברה, כמדומני, וגם אותו בכלל לא אהבתי.
אז אם אתם בענייני זמן וממדים יש ספרים טובים יותר (וגם סידרת טלוויזיה על חוות 'סקין ווקר' ביוטה) ואם אתם מחפשים רומן נחמד על 'קפיצות זמן', עדיף כבר לקרוא את: 'אשתו של הנוסע בזמן'. ולאוהבי התנ"ך ממליצה על ספר "חנוך", בראייה של זמן הוא טוב בדיוק כמו כל רקורסיה.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על רקורסיה