ביקורת ספרותית על מיכאל שלי - מהדורות שונות מאת עמוס עוז
ספר בסדר

---

"הגברת חנה גרינבאום גונן, ראשי תיבות ח"ג, מי ייתן ויהיו כל ימי חיי הגברת כיום חג"
את הספר הזה קראתי במסגרת הלימודים, רציתי להבין מדוע זה הספר שהפך את עמוס עוז, לעמוס עוז.
האם הבנתי? אתמול כשסיימתי אותו- לא לגמרי. אבל היום אני מתהלכת וציטוטים מהספר עולים בראשי, ואני מפליגה בדמיונותי אל הספר הזה כמו שחנה הפליגה בדמיונותיה לילדותה ועברה.
הצלחתי להזדהות עם חנה פעמים רבות, ולא אהבתי את זה שאני מזדהה איתה. במבט שטחי חשבתי שעמוס עוז כתב דמות אישה בצורה לא מספיק מדוייקת, אבל לפעמים הוא כאילו הצליח לחדור למחשבותיי.
דעתי מאוד חלוקה, כי אהבתי את הספר הזה ושנאתי אותו בו זמנית. אהבתי את מיכאל ושנאתי את מיכאל, אהבתי את התאומים חליל ועזיז ושנאתי את התאומים חליל ועזיז. שנאתי את חנה, אבל לא תמיד. בתחילת הרומן אהבתי אותה מאוד וכפי שנכתב בביקורת של צילה כאן למטה "עם ההקדמות בעלילה חלה התכווצות באהבתי אל חנה, ועליה באהבתי אל מיכאל ויאיר זלמן בנם. הזוגיות ביניהם גרמה לי להתפקח מאהבתי אל חנה ולהתאהב במיכאל"

הספר נכתב עוד לפניי שההורים שלי נולדו, ולכן היה לי קשה להתחבר לרוח התקופה, ולירושליים של פעם (שאני לא מחבבת גם היום). אם הספר היה נכתב בימינו, אני סבורה שחנה הייתה מקבלת טיפול תרופתי. היא לכודה בכלא דמיונה שלא נותן לה מרגוע ולכן היא לא מצילחה להיות נוכחת בחייה.
היא נמצאת פיזית עם מיכאל, אבל בנפשה היא הרחק הרחק משם.
חונה כותבת מפני שאנשים שאהבה כבר מתו, ואני כותבת את הביקורת הזו כדי לנסות להבין בעצמי את דעתי על הספר הזה ולא מצליחה.
ספר בלי התחלה אמצע או סוף, פשוט מקטע חיים. בלי נקודת מפנה, בלי סיבוך ובלי התרה, פשוט חיים של אישה אחת.
אישה אחת, גבר אחד, ילד אחד, כמה שכנים, כמה בני משפחה, כמה חברים ותאומים, ודמיונות. הרבה מאוד דמיונות.
את הדמיונות פחות אהבתי, והרגיש לי שהספר עמוס בהם יתר על המידה, הם היו מעייפים. אם היה פחות מהם בכמות, או באורך, היה מוצא חן בעיני יותר.

» ביקורות נוספות של Are you ready kids?
» ביקורות נוספות על מיכאל שלי - מהדורות שונות