ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 בנובמבר, 2024
ע"י Are you ready kids?
ע"י Are you ready kids?
מזמן לא קרה לי שאני רוצה לכתוב סקירה ומתקשה למצוא את המילים.
אני אתחיל מההתחלה. הספר הזה הוא הספר האהוב על אמא שלי והיא ממש רצתה שאקרא אותו וקנתה לי את שני הכרכים.
כשהספר יצא לי בהגרלה, למען האמת קצת התבאסתי כי לא כל כך התחשק לי לקרוא אותו, אבל כבר בפרק הראשון משהו קסם לי, באווירה, בהומור ובדמויות.
לאורך 900 העמודים הראשונים של הספר לא ידעתי מה דעתי עליו. סימנתי המון, נהנתי מהקריאה, אבל היה לי קשה לגבש דעה, עד שמאה העמודים האחרונים היו כמו חץ ללב. עמודים שהעלו לי פיזית את הדופק, ועשו לי קוצר נשימה.
הספר הזה הוא פשוט מסע. הוא מתרחש לאורך הרבה זמן, וקורים שם כל כך הרבה דברים, והדמויות נאלצות להתמודד עם המון שינויים בחיים שלהן לאורך מספר פעמים, בהתחלה בתחילת המלחמה ואז לאחר התבוסה.
הספר מתרחש על רקע מלחמת האזרחים של ארצות הברית, מהצד של הדרומיים. תיאורי המלחמה בספר קשים ושוברים את הלב במיוחד בתקופה שאנו נמצאים בה. תיאורי רעב, מחלות, עוני, יסורים ומוות.
אבל לצד זה הכל משולב בעלילה מלאת תהפוכות
ודמויות מרתקות.
הדמויות היו אולי הדבר הכי טוב בכל הספר, כי הם היו מאוד לא צפויות, מאוד לא מושלמות ובכל זאת שובות בקסמן.
הדמות הראשית, סקרלט, היא אנוכית, מניפולטיבית, מפונקת, צינית, די טיפשה או כמו שהם אומרים ״נבערת״, אבל מצד שני יש לה עוצמות נפש מטורפות, היא הופכת לבלבוסטה שמשאירה לכולם אבק, ובזכות האנוכיות שלה היא מצילה את משפחה שוב ושוב.
היא עוברת כל כך הרבה התפתחות לאורך הספר ובמיוחד בסופו אבל בכל זאת זה לא גורם לה לשנות את בסיס אישיותה ואופייה.
הגיבור הראשי, רט, הוא עוקצני, הוא אנוכי, הוא רשע, הוא לא מתייחס לדעות של אחרים, הוא חי לפי רצונו וטובתו הפרטית וגם הוא עובר שינוי, והופך את עורו כמה פעמים לאורך הסיפור.
יש בספר גם דמויות משניות נהדרות(מלאני) ויש כאלה שפחות אבל כל אחת הוסיפה.
״’אדוני׳ אמרה ׳אינך ג׳נטלמן׳
-׳עין חדה׳, הזדרז לענות. ׳ואת העלמה, אינך גבירה״
הם מתאימים זה לזו כמו כפפה ליד וסקרלט לא רואה את זה לאורך רוב הספר.
הספר יכל היה להיות הרבה יותר קצר, יש בו הרבה פוליטיקה והרבה תיאורים על תנועת הצבא, אבל באופן כללי הכל מכניס אותך לאווירה של הספר.
מה שכן, הספר הזה חייב תרגום מחודש דחוף, התרגום מאוד ישן ומלא במילים של פסיכומטרי, זה כמובן מתאים לתקופה אבל בכל זאת לדעתי צריך לחדש כי מעבר לתרגום, העריכה של הספר ממש לא טובה בעיניי, משפטים שבאים הסדר הפוך אחד עם השני פרקים ממוספרים לא נכון וכו׳..
הספר גרם לי להכיר תקופה בהסטוריה שלא הכרתי לעומק ולהתחבר ולהבין את הצד המפסיד במלחמה.
היה לי מאוד קשה לכתוב את הסקירה הזו, וכנראה שיש עוד הרבה דברים לומר על הספר הזה שפשוט אני לא מצליחה לבטא במילים, אבל אחשוב על כך מחר, כשיהיה לי כוח לעמוד בכך.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קרן
(לפני 11 חודשים)
ספר נפלא, נפלא, נפלא, נפלא... ככה כמו שהוא מתורגם וערוך.
|
|
המורה יעלה
(לפני 11 חודשים)
אולי
ההסתכלות שלך על התרגום הישן מעט צינית?
אם בכל זאת הייתה מערכת יחסים כלשהי בין הדמויות הראשיות ומישהו חשב לכתוב על זה ומישהו חשב להפיק את זה וכל העולם חשב שזה סרט קאלט... אז מן הסתם שרט הוא לא רק רשע ומניפולטיבי וכל זה... אחרת לא היו כותבים עליו סיפור. אולי זה מה שהמלחמה הוציאה ממנו וזה לא עורו האמיתי. לדעתי סוד הקסם של הסיפור הוא שהמלחמה עם כל כאביה גם חשפה את הפרצוף האמיתי של האנשים. דווקא הלבנים הנאורים ששכנו בצפון (אם אני לא טועה), ששם לא הייתה עבדות - לא באמת שמחו משחרורם של העבדים בדרום כי אלה סימלו לכולם את שחרור היחסים הלכאורה טובים ששררו בין הנאורים לבין השחורים שלהם. סוג של גט בעיני, בין מערכות יחסים משעבדות שמן הסתם הופיעו בספר אבל צונזרו בסרט. רט בעצם אומר - גם אם הייתה לך תמונה בראש, וחלמת שנהיה כמו בתמונה של אמא ואבא שלך אז זה לא יקרה, משום שהעולם השתנה. גם אם אני רוצה ואת רוצה ולא אנחנו אלה שעשינו את האפליה יש מעוות שצריך לתקן. כמו אפליה מתקנת לנשים או למוחרמים כאלה ואחרים. רט העריך שהקשר שלהם לא ישרוד במבחן הזמן והשנים. יכול להיות שהוא טעה. אבל הוא לפחות ניסה. כן, גם אותי זה מעצבן. עוד לא מצאתי פיתרון. |
|
אתל
(לפני 11 חודשים)
קטע, גם אמא שלי המליצה לי עליו. כתבת יפה ועולה מהסקירה שלך שהספר עשיר מאוד. אני מקווה להגיע אליו מתישהו.
|
|
gigi
(לפני 11 חודשים)
אני דווקא מאד נהניתי דווקא מהעובדה שהוא נכתב בצורה שונה עם התייחסות ארוכה למלחמה שברקע. בנוסף, ההתיחסות לעיריה וטיפוסיה מאד משעשעת כי סקרלט כמו מחלקת אותם ל- בחורים צעירים שאפשר לפלרטט איתם, בחורות צעירות שצריך להחמיא להם ללא הרף ולהישמר מחושיהן החדים , הזקנים עם הקריצות הדוחות והזקנות האדוקות וכל זה יחד עם הלך הרוח הכללי שהיא תמיד יודעת לתאר בצורה משעשעת - כל זה מאד מספר עליה כדמות,על השטחיות שלה , על הריקנות שלה , על הילדותיות..קיצר אני מאד נהניתי ואפילו רציתי שתאריך קצת לספר על סקרלט כאמא, משהו שכמעט ולא נתנה לו מקום, אולי בגלל ששוב, היא לא התענינה בילדים אבל החברה סביבה הייתה אמורה להיות הרבה יותר נוקשה ולא מכילה את זה
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת