עקורה/ נעמי נוביק
עקורה מספר לנו את סיפורה של אגניישקה, נעקה צעירה שחיה בכפר שנמצא בעמק, ממש על סיפו של היער. היער הוא התגלמות הרוע, ומידי פעם יוצאים יצורים אפלים ממנו ומפיצים השחתה, שמטילה מום באדם, חי וצומח כאחד. מי שמגן עליהם מהשפעת היער הוא הדרקון, קוסם שחי במגדל שלו בקצה העמק. הוא בן מעל מאה וחמישים שנה, אבל נראה צעיר. כל עשר שנים הוא לוקח נערה בת שבע-עשרה מן העמק, ולאחר עשור משחרר אותה לדרכה. כל הנערות מקבלות כסף רב, ומייד לאחר מכן נמלטות מן העמק ולעולם לא מסתכלות לאחור. כל חייה חשבה אגניישקה שהנערה שתקלח היא קאשה, חברתה הטובה ביותר שמוכשרת בכל דבר. אך מי שנלקחת זו דווקא אגניישקה עצמה, ובמהרה היא מגלה כי יש בה כישרון סודי ושעליה להציל את העולם מהיער.
הספר מאוד מאוד מושפע מהתרבות הפולנית והרוסית, ומשופע בשמות מזרח ארופאיים וגם דמויות מיתיות משם, כמו באבא יאגה. גם כל המאכלים כמעט הם מזרח ארופאיים, ומאוד מעניין ומרענן לקרוא ספר פנטזיה שמתרחש במקום בו בדרך כלל מתרחשים בעיקר ספרי מתח [גם העיסוק האובססיבי ביער הזכיר לי ספרות מתח. כן סקנדינבים עם פוביות יערות, אני מסתכל עליכם בעיקר].
בגדול, ספר נהדר עם דמויות טובות ונקודת החוזקה הגדולה ביותר של נעמי נוביק - הכתיבה. הכתיבה פשוט טובה ומעבירה את כל התחושות שנעמי נוביק רוצה שנרגיש. את כל הקושי והחרדות של נערה צעירה שנחטפת מביתה ותסמונת המתחזה הקשה להחריד שאוחזת בה. את התענוג של קסם, את היופי שיש בו.
אבל רגע רגע. ספר של נעמי נוביק, שכתוב היטב מאוד עם דמויות נהדרות, שמספר על נערת כפר קטן מגושמת קלות שנחטפת על ידי אדון מסתורי ולבסוף מגלה את הכוחות הטמונים בה?
היי, זה עקורה! אבל גם חוט של כסף.
וזו הבעיה היחידה שהייתה לי עם הספר הזה. אמנם קראתי את חוט של כסף מזמן והוא הרגיש לי הרבה יותר עשיר מעקורה, אבל בכל זאת לא יכולתי לאורך כל הקריאה לחטוף פלשבקים ותחושות דז'ה וו כל עמוד פחות או יותר. אלו ספרים מאוד דומים [אפילו הסוף כמעט זהה!], ולמרות שמשניהם מאוד נהניתי - עצתי לקוראים היא להפריד ביניהם עם מעט זמן כדי להנות יותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
