ביקורת ספרותית על מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו מאת מיץ' אלבום
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 31 בינואר, 2023
ע"י יהונה


מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו/ מיץ' אלבום

מיץ' אלבום הוא אחד הסופרים היותר אהובים עליי, בעיקר בגלל היכולת הנפלאה שלו לכתוב קיטש. כלומר, קיטש כזה שאינו מתנצל, אינו מנסה להתחבא או משהו. קחו למשל את 'חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן', ספר שנצמא בטופ שלי כבר שנים. הוא ספר לחלוטין אנושי, שממש אפשר לראות איך נוטפת ממנו האהבה של מיץ' לבני אדם ולסופים שמחים וסגורים היטב.

מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו מספר את סיפורו של פרנסיסקו, נגן גיטרה מוכשר בצורה יוצאת דופן שנולד בספרד הקרועה והשסועה של אחרי מלחמת האזרחים הנוראה. הוא גדל אצל אבא מאמץ [שלא מגלה לו את זה] ולומד גיטרה אצל מורה לגיטרה מבוגר ועיוור. כשהכל סביבו חרב פרנסיסקו נמלט לארצות הברית, שם הוא עובר מסע מרשים למדי שכולל את מיטב אומני הרוק והג'אז ההיסטוריים, בחורה אחת והרבה פרסום מסחרר.
מעבר לכישרון הכביר שלו בנגינה והקול היפה, לפרנקי יש סוד נוסף. ששת מיתרי הגיטרה שלו הם קסומים, ויכולים לשנות חיים של אנשים.

בספר הזה יש הרבה מאוד דברים שאני אוהב. בין אם זה הדמויות, שרובן המוחלט מעורר הזדהות ואהבה ואשר בנויות טוב ובצורה עגולה יחסית (גם אם כמעט כל מי שפרנקי פוגש הוא אדם נהדר עם לב נפלא, כי קיטש). העלילה באמת מעניינת, ולמרות שזה סיפור יחסית קלאסי של סיפור סינדרלה על עלייה לגדולה, הרי שהכנסת האומנים המפורסמים, שילוב האירועים האמיתיים והכנות בה מתואר המסע למעלה ולמטה של פרנקי מבדילים את הספר הזה מאחרים. וכמו שפתחתי, גם כאן יש קיטש. המון המון קיטש. לצד לא מעט תיאורים כואבים מאוד של הרס עצמי למשל, בסופו של דבר זה ספר שמח וממש ממש חמוד. אוהבים שיש בספרים שלכם זוגיות אוהבת וממש הולסום? אז גם מיץ' אלבום. למרות שמערכת היחסים הזו בהחלט מאתגרת יותר מבשאר הספרים שלו, בסופו של דבר יהיה טוב.
אבל יותר משלושת אלה, החלק האהוב עליי בספר הוא הכתיבה, ויש בה שני חלקים ששניהם קשורים למוזיקה.
הראשון, וזה חלק שישנם אנשים שדווקא לא יאהבו, הוא בניית הספר. את הסיפור כולו מספרת לנו אידיאת המוזיקה עצמה כאשר בין לבין ישנם מין ראיונות קצרים עם משתתפי לוויה שונים שהכירו את פרנקי לאורך חייו ומספרים על צדדים שונים באופיו. בנוסף, הספר בנוי במין מבט לאחור, כאשר הספר מתחיל בלוויה של פרנקי ובעצם סוקר את חייו ומהווה מין ביוגרפיה. כבר שמעתי תלונות על זה שהסדר מבלבל והכתיבה בתור 'המוזיקה' לא מאפשרת קריאה נוחה וסיפורית, אבל לדעתי האישית הספר בנוי מצויין ואין עם זה כל בעיה.
החלק השני, והטוב מבניהם, הוא המוזיקה לא כאידיאה שמספרת לנו את הסיפור, אלא פשוט המוזיקה שמתרחשת בספר. ברוב הספר הכתיבה מצויינת וסוחפת, ואילו כאשר ישנם תיאורי מוזיקה ונגינה היא כבר מתעלה לדרגת אומנות מרהיבה. אישית אני לא מספיק מבין במוזיקה כדי לדעת האם וכמה מיץ' מחרטט אותנו, אבל זה אחד משני ספרים (היי שם הרוח) שתמיד גורמים לי לרצות ללמוד לנגן כדי להפיק את הקסם הזה בעצמי (ניסיתי כבר, וגיליתי שלי אין קסם באצבעות). תיאורי הנגינה מכשפים ובאופן כללי המוזיקה היא הרוח החיה והמניעה של כל הספר הקסום הזה, ובעיני זו סיבה מספיק טובה לקרוא אותו.


טריגרים אפשריים - מלחמת האזרחים הספרדית, סמים והרס עצמי.

תורגם על ידי כנרת היגיניס־דוידי | יצא בהוצאת מטר | נוב' 16 | 392 עמ'
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אתל (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
ברגע שהזכרת תיאורי מוזיקה מכשפים גם אני חשבתי על "שם הרוח". הוא באמת עושה חשק לגלות אם גם לך יש קסם באצבעות... אז עכשיו סקרנת אותי. חוץ מזה שקיטש לא מתנצל זו בהחלט רמה גבוהה :)
תודה על ההמלצה. אני מקווה שאצלח את סגנון הכתיבה המיוחד.
כרמלה (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מורי, לא ולא!
טריגר - בענייני ספרות ומדיה המילה "טריגר" משמשת כאזהרה שהיצירה עוסקת בנושאים שלא כל אחד יכול או מעוניין להכיל.
מורי (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
בטריגרים התכוונת לטאגים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ