ביקורת ספרותית על עקורה מאת נעמי נוביק
ספר בסדר

---

עקורה של נעמי נוביק הוא סיפור אגדה. גם בגלל שהוא פנטזיה שיש בה קסם ודרקונים ויער מכושף, ויש מלכה אבודה ונסיך נחוש, ונערה יפה, וכל החומרים מהן עשויות אגדות. וגם מפני שהוא כתוב כאגדה, פחות ריאליסטי, לא ממש מעוגן ללוח זמנים בהיסטוריה העולמית, לא ממש ממוקם ביבשות המוכרות.
מיקום העלילה הוא איפשהו בין פולין לרוסיה, אבל גם שמות המקומות מעוותים של קלות, וזה באמת נותן איזו מסגרת ערטילאית לסיפור הזה.
גיבורת הספר, אגניישקה, גדלה בכפר שבכל עשר שנים מקריב נערה לדרקון שבטירה.
הדרקון הוא לא חיה אלא הלורד שגר שם, והוא גם מכשף. ובמקום לבחור את קאשה היפה, שכולם ציפו שתיבחר, הוא בוחר דווקא באניישקה, ושם מתחיל מסע ההתבגרות שלה, בתוך הטירה ומחוצה לה, כשיש דברים שדורשים ממנה תשובות שהיא צריכה לייצר מעצמה.
עם הזמן מגלה אגניישקה את הכוחות שלה, ואת הלחשים שהשאירה יאגה האגדית, ואת היכולות שלה להביס את כוח ההשחתה שמאיים לפרוץ מהיער ולכלות את כולם.
הסיפור קצת ארוך מידי, לטעמי, ויתאים למי שמוכן לעוף איתו אל מחוזות הכישוף והטירות, הנסיכים והדרקונים.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על עקורה