ביקורת ספרותית על רוזנפלד מאת מאיה קסלר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 באוקטובר, 2022
ע"י נילי


איך יודעים שספר הוא ספר נפלא? כשהדמויות ממשיכות להתקיים,גם אחרי שסיימת את העמוד האחרון.
“רוזנפלד” הוא בדיוק ספר כזה - הוא רומן ישראלי עכשוי, חצוף ובועט.
הוא מן סוג של רומן רומנטי - ארוטי, אבל עם טוויסט ותחכום והומור, וכזה שלא מתחשב בכללים — לא בכללי הספרות ולא בכללי "MeToo"
וניכר שנכתב בכשרון רב, ובלי החשש, שמעוררים בימים אלה יחסי כוחות או יחסי מרות, ושאר סיבוכים המצריכים הסברים על מה מותר לנו לרצות, או איך מותר לנו לכתוב, ובודאי לא מה כדאי לנו לקרוא.
זהו סיפור אהבה סוער, אובססיבי, מלא תשוקה וסקס בין נועה, רווקה תל־אביבית בת 36 קולנוענית כושלת, עם נטייה לדיכאון ולאובססיה וחיבה לסמים,
לבין לרוזנפלד מנכ"ל בן 55, המתואר כ"איש גדול ושמן לבוש בחולצה ורודה, מכופתרת כפתור אחד פחות מדי וחושפת קצת מהחזה השזוף שלו."
מדובר בגבר עשיר, שנון וכריזמטי - אבל אי אפשר לומר שטוב מראה, לפחות לא לפי התפיסה המקובלת.
לאו דווקא הזכר אלפא- לו היינו מצפים, אבל בכל אופן גבר בטוח בעצמו אסרטיבי, עשיר מאוד ונדיב למדי, ויש לו גם סודות אפלים ומוסר מפוקפק.
הסיפור מקורי ומתובל בהרבה הומור, כמו הדרך בה הופכים מנכ"ל שמן בן 55 לסמל מין.
ומשופע בסלנג, עם עברית עכשווית ומלוכלכת והרבה תיאורי מין- שגם למי שישנן הסתגויות סגנוניות ממנו, מקומו בספר לגמרי מוצדק.
ישנם עוד מאפיינים עכשוויים של תקופתינו, כמו: ההתלבטות, אם להשיב על הודעת הווטסאפ, מתי להשיב, כדי לא להתפס נואשת, והאם כדאי להוסיף נקודה בסוף או שמא עדיף סמיילי.
אף שרוזנפלד מזהיר את נועה מפניו ("לא יקרה מה שאת רוצה שיקרה איתי"), ובעוד נועה סבורה, כי היא זו שמכוננת איתו את היחסים למרות התנגדותו — רוזנפלד הוא השליט היחיד.
זה סוד הקסם שלו, והתשוקה להיכנע ולהכניע היא התשוקה, שמניעה את הקשר.
הפנטזיה שיבוא מישהו מספיק חזק כדי לנהל את כל העסק הזה של החיים, מישהו שיידע להתגושש.
נהנתי מאוד מהקריאה, העלילה מרתקת, ובנוסף, ישנה בספר גם אמירה חברתית:
הוא מציף נושאים חשובים כגון: יחסי משפחה, יחסי הורים ילדים, גירושין, זוגיות עם פער גילאים משמעותי, דימוי גוף ותפיסת אטרקטיביות אסתטית, פערים חריפים במעמד הסוציו-אקונומי, התמודדות עם דיכאון, הכוח המרפא שבסליחה, וכמובן כל כך הרבה חומר בגזרת ה MeToo.
ואני לגמרי מסכימה עם הקביעה, שקסלר לקחה מהמציאות עסיס וייאוש, ורקחה מהם ספר בעל תרכובת עשירה ומלאה הומור.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מסכים לדעתך על הספר-כתיבה ישראלית עכשוית במיטבה.
מורי (לפני שנתיים ו-11 חודשים)
לא מצאתי בו כל עניין, בכתיבה, בכל אופן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ