“כמו כל דבר בצבא, גם את שנותיי בשרות סדיר (6 במנין) ניתן לחלק ל-3 חלקים: שליחות בארה"ב, לאחר שובי שירות ביחידה מבצעית בסיני ולאחר מכן שירות בבסיס במרכז הארץ. השנים בהן שרתתי בסיני לא היו קלות אך היו מלוות בתחושת שליחות אמיתית. חווינו ימים קשים אך אלו לוו בידיעה כי אנו תורמים והתחושה הזו הקלה עלי את ההתמודדות עם הקושי. השירות במרכז הארץ, הותיר בי עד היום תחושה עמוקה של תיסכול. למרות שיצאתי הביתה בכל”

“סודותיה של אישה מודרנית: קלבטן קלונקס, קונפידור. פאולינה טוכשניידר הכריכה ורודה ועליה כתוב: 'סודותיה של אישה מודרנית' וראשי התיבות KKK , שמייד מעלים אסוציאציה של הביטוי שסימל את התפקיד המסורתי והמצומצם של האישה בחברה הגרמנית במאה ה-19, שהגביל אותה לשלושה תחומי עיסוק בלבד: * Küchen (מטבח): אחראית על ניהול משק הבית ובישול. * Kinder (ילדים): אחראית על גידול הילדים וחינוכם. * Kirche (כנסי”

“תהיתי מתי יכתבו פה על הספר הזה, שהרי בשלל הרשתות מדברים בו בלי סוף, לפחות איפה שאני מסתובב, וזה גם מה שהביא אותי לקרוא אותו. טוב לא לגמרי, כי זכרתי את "חיילת" שלה שלא אהבתי בכלל ועד היום לא ברור לי, ומוזר אבל דווקא האכזבה ממנה הביאה אותי להסתקרן מה יש בחדש שכולם מהללים. אז קודם השם של הספר שקצת מוזר שלקוח מ - אני מצטט - : "הרעיון לקוח מהציווי KKK שחל על נשים בתקופת הקיסרות הגרמנית. פירושו קינד”

“תגידו, מה הופך כתבים של אדם כלשהו לספר ממש? ונכון שגם ספרות זולה או רומנים רדודים ומביכים נכנסים בסופו של דבר תחת המטריה של 'ספרות'? ואם הוצאה מוכרת מאגדת כתבים לכדי ספר בפורמט מעניין והכל, זה נותן לכתבים האלה תוקף? הספר הזה היה לי מוזר. בסדר, תיאורים של חיילת שצריכה להתמודד עם הצבא המפחיד וכל הדברים המוכרים, הכל כתוב בסגנון יומני ורגיל, ואין שום דבר מיוחד. כן יש את העניין הזה שנוגע ואמיתי”

“כמו כל דבר בצבא, גם את שנותיי בשרות סדיר (6 במנין) ניתן לחלק ל-3 חלקים: שליחות בארה"ב, לאחר שובי שירות ביחידה מבצעית בסיני ולאחר מכן שירות בבסיס במרכז הארץ. השנים בהן שרתתי בסיני לא היו קלות אך היו מלוות בתחושת שליחות אמיתית. חווינו ימים קשים אך אלו לוו בידיעה כי אנו תורמים והתחושה הזו הקלה עלי את ההתמודדות עם הקושי. השירות במרכז הארץ, הותיר בי עד היום תחושה עמוקה של תיסכול. למרות שיצאתי הביתה בכל”

“סודותיה של אישה מודרנית: קלבטן קלונקס, קונפידור. פאולינה טוכשניידר הכריכה ורודה ועליה כתוב: 'סודותיה של אישה מודרנית' וראשי התיבות KKK , שמייד מעלים אסוציאציה של הביטוי שסימל את התפקיד המסורתי והמצומצם של האישה בחברה הגרמנית במאה ה-19, שהגביל אותה לשלושה תחומי עיסוק בלבד: * Küchen (מטבח): אחראית על ניהול משק הבית ובישול. * Kinder (ילדים): אחראית על גידול הילדים וחינוכם. * Kirche (כנסי”

“תהיתי מתי יכתבו פה על הספר הזה, שהרי בשלל הרשתות מדברים בו בלי סוף, לפחות איפה שאני מסתובב, וזה גם מה שהביא אותי לקרוא אותו. טוב לא לגמרי, כי זכרתי את "חיילת" שלה שלא אהבתי בכלל ועד היום לא ברור לי, ומוזר אבל דווקא האכזבה ממנה הביאה אותי להסתקרן מה יש בחדש שכולם מהללים. אז קודם השם של הספר שקצת מוזר שלקוח מ - אני מצטט - : "הרעיון לקוח מהציווי KKK שחל על נשים בתקופת הקיסרות הגרמנית. פירושו קינד”

“תגידו, מה הופך כתבים של אדם כלשהו לספר ממש? ונכון שגם ספרות זולה או רומנים רדודים ומביכים נכנסים בסופו של דבר תחת המטריה של 'ספרות'? ואם הוצאה מוכרת מאגדת כתבים לכדי ספר בפורמט מעניין והכל, זה נותן לכתבים האלה תוקף? הספר הזה היה לי מוזר. בסדר, תיאורים של חיילת שצריכה להתמודד עם הצבא המפחיד וכל הדברים המוכרים, הכל כתוב בסגנון יומני ורגיל, ואין שום דבר מיוחד. כן יש את העניין הזה שנוגע ואמיתי”