ביקורת ספרותית על KKK: יסודותיה של אישה מודרנית מאת פאולינה טוכשניידר
ספר מעולה

---

סודותיה של אישה מודרנית: קלבטן קלונקס, קונפידור.
פאולינה טוכשניידר


הכריכה ורודה ועליה כתוב: 'סודותיה של אישה מודרנית' וראשי התיבות KKK , שמייד מעלים אסוציאציה של הביטוי שסימל את התפקיד המסורתי והמצומצם של האישה בחברה הגרמנית במאה ה-19, שהגביל אותה לשלושה תחומי עיסוק בלבד:
* Küchen (מטבח): אחראית על ניהול משק הבית ובישול.
* Kinder (ילדים): אחראית על גידול הילדים וחינוכם.
* Kirche (כנסייה): אחראית על שמירת הערכים הדתיים והמוסריים של המשפחה.
אבל אל דאגה, טוכשניידר מיד שולפת את השטיח מתחת לרגליים ומגלה ש KKK הם בכלל קלבטן, קלונקס וקונפידור.
(בהתאמה: תרופה נגד כאבי בטן, חרדה, ורעל להדברת מזיקים) כך נפתח הספר, שמבקש להפתיע, לערער ולהצחיק, ולרוב מצליח לעשות את שלושתם בעת ובעונה אחת. פאולינה טוכשניידר לא כותבת כדי לרַצות. היא בוטה, חצופה, ובכוונה לא שומרת על עקביות. זהו ספר, שמדבר על מה שכולנו מדחיקים: שעמום בנישואים, חמות שמאוהבת בבנה, בורגנות שבעה ותאוות נדל"ן, שמתחזה לאופק רוחני.
הגיבורה אפילו שומרת את אנשי הקשר שלה לפי מצבם הנדל"ני. כל אדם תויק אצלה לא על פי מקצוע, כפי שלרוב שומרים אנשים בטלפונים ניידים, (איתי - אינסטלטור, חנה - עורכת דין), אלא על פי מצבם הנדל"ני (דניאלה, דופלקס+משכנתה עשרים שנה במבשרת. מתן, מרתף בשכירות גבוהה מדי. יונתן, פנטהאוז נס ציונה ונכסים בחו"ל, יש לברר היכן ובכמה).

זו הבחנה חדה ומצחיקה עד כאב, על הדרך, שבה כסף, מגורים ומעמד חברתי הופכים להיות תמצית הזהות בעידן הזה.
הספר הזה לא מנסה להיות פוליטיקלי קורקט,
להפך: הוא לועג, חושף, מבהיל, ואז מצחיק שוב.
טוכשניידר לא עושה הנחות ולא דופקת חשבון. היא מטיחה בנו את האמת בפרצוף, והאמת הזו, כמה שהיא לא נעימה, מצחיקה להפליא.

זהו רומן קצר ועז, מופרע ונהדר, שנע בין סאטירה חברתית נוקבת לבין מונולוג פנימי של אישה, שמנסה לשרוד בעולם שבו נדל"ן, קלונקס וקלבטן הם שלושת היסודות, שעליהם מושתתת הנשיות המודרנית.

הגיבורה, אנה, נשואה לאוורסט קייזרמן, גבר עם שם של הר ועם שאיפות בהתאם. הוא הייטקיסט, שמפתח נשק ומבקש לרכוש נדל"ן בכל פינה בעולם, בנוסף לדירה, שנקנתה לכבוד החתונה. הנישואים, שהחלו כמסע לרכישת נכסים, מתפוררים במהרה, ואנה מוצאת עצמה שוקעת בשיטוטים באתרי פורנו ובמערכת יחסים מוזרה עם השכן ממול, הכוללת התערטלות ואוננות בין מרפסות.

הכתיבה של טוכשניידר היא חדה, פרועה ומלאת הומור שחור. היא מצליחה לשלב בין תיאורים גרפיים של סקס לבין ביקורת חברתית נוקבת על החברה הישראלית המודרנית, שבה הכל נמדד בהצלחות כלכליות ובחזות חיצונית. הסקס בספר אינו אמצעי לחיבור, אלא כלי לשליטה ולהשפלה, והוא משמש כמטאפורה למערכת יחסים כובלת ומסרסת.

"יסודותיה של אישה מודרנית" הוא ספר שמצליח לשלב בין סאטירה חברתית, הומור שחור ותיאורים גרפיים נועזים, והוא מציע מבט חודר על החברה הישראלית המודרנית ועל מקומה של האישה בתוכה. זהו ספר שלא משאיר את הקורא אדיש, ומעורר שאלות נוקבות על זהות, מגדר וחברה.
לא מומלץ לחובבי תקינות פוליטית,
ובהחלט כן - למי שלא פוחדים להתלכלך בדרך לאמת.

» ביקורות נוספות של נילי
» ביקורות נוספות על KKK: יסודותיה של אישה מודרנית