כהורים תמיד מרגישים אשמים בגלל משהו, משהו שהחמצנו, שלא ראינו, שלא מספיק התאמצנו בשבילו. אני חושבת שכאמא אני נעה באופן קבוע בין קשת רגשות אחת לשנייה, תמיד על טורים גבוהים כמו מוכנה להיות שם תמיד בתפקיד. הרצון לתת הכל ממני הוא מובנה באוטומט, משהו שינקתי מההורים. מנעד הרגשות קורה גם באהבה, בזוגיות, כרעייה והספר הביא לי הצצה נדירה על מה קורה בחצר של השכן. אדם בדרך כלל חי את חייו שלו והם מספקים מלא אתגרים, ריגושים, הרפתקאות והתמודדות יום יומיות.הרי אף אחד באמת לא מסתכל רק אם הוא מאוד משועמם. קיימת בספר אותנטיות שבהתחלה לא הרשימה אותי בגלל כל מיני מילים במרוקאית שהיו זרוקות פה ושם אבל כשהמשכתי אהבתי מאוד את הזרימה הטבעית.
מה שאהבתי בספר זה את החיים בפשטות שלהם מונחים כמו שהם ללא התייפייפות. אפילו השפה פשוטה ונינוחה כמו לשבת על כוס קפה ולרכל עם חברה על הסודות שבחיים שלנו. הכל בגובה העיניים, הדמויות מלאות ולכל אחת יש תפקיד נכבד בעלילה. יש מעט מאוד דמויות ובסוף כולן קשורות ונקשרות אחת לשנייה וכל אחת עם הקושי שלה.
נראה כך שכל הדמויות בעלילה הן מה שנקרא אנשים שקופים של החיים עם לב ענק, אורלי הגיבורה הראשית שמנקה בתים של אנשים בירושלים הייתה מעדיפה להיות מעצבת בתים אך החיים לפעמים מובילים אותנו למקומות בגלל הצורך הקיומי. אורלי נכנסת להם ללב עם הרגישות הגדולה שלה לבני אדם, מכינה להם מטעמים מזרחים והם נמסים ממנה, מוכנים לגלות לה את כל הסודות בשביל החמימות הטבעית שקורנת ממנה ושימחת חיים.
בעלה מנעולן והיה מעניין לי לצפות בדינמיקה שלהם כבני זוג. את המילים ששר לה בעת שעשו אהבה לצד האשמות ההדדיות שנאספות בבטן וצצו בעת כעס. אני חושבת שאם אחד מבן הזוג מרגיש שהוא מוותר כל הזמן ולא משנה על מה, אם זה החלומות שלו, או ההתעקשות על עקרונות חשובים שנמחים על ידי בן הזוג אז בהחלט מאתגר להמשיך הלאה. חשוב לתת מקום ולהכיל כמה שייקח.
אחד הנושאים שמלווים את הספר לאורכו הוא ההתמודדות עם אוטיזם. ההבנה שלא תמיד יש מוכנות של ההורים להתמודד עם ילד אוטיסט. הפחד שיפגע בשאר הילדים, הטיטולים, הרוק שנוזל והטיפול הסיזיפי מניעים הורים רבים להכניס את הילד למוסד ולכווץ את הלב עם האשמות שלא נגמרות. אבל על זה תקראו לבד וגם על בדידות הגיבורים בעת גירושין, ועוד על המקום שמשפחה והורים תופסים אצל ילדים. ומה קורה עם ילדים מאומצים.
זה לא ספר שעושה מניפולציות על הקורא כמו "חיים קטנים" אבל באחד מרגעי השיא של הספר יצא להזיל דמעה של אהבה כי כל הספר הזה כנראה נכתב על אהבה עם המון אהבה. פשוט בלי יומרות להיות משהו אחר מלבד פשוט. ובאמת לא הייתי קוראת אם הספר לא היה נשלח אלי מחבר עם הקדשה מהסופרת. שמחה שקראתי ונראה לי שיש כמה חברים שאני יכולה לספור אותם כאן בסימניה שהיו מאוד אוהבים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
